מנחת שי
את השעיר החי. קדמאה בסגול תניי בפתח וחד פסוק סימן (ר"ל כמו מן הם המדברים בתיבה השנייה ה"א בפתח כן החי תניין בפתח וכמו האנכי הריתי בתיבה הראשונה הה"א בסגול כן החי קדמאה בסגול, ובדעת האחד נודע השני ולא כדוחק המהרש"ד בת"ס שלו, ולי בחרתי הסימן החכם עניו בראשו, והכסיל בחושך הולך.) הם המדברים סימן אחר האנוכי הריתי:
תורה תמימה על התורה
וכלה מכפר. מהו וכלה מכפר פטנראה דמדייק יתור כל לשון זה, דמאי אשמעינן בזה, ומה היה חסר בענין אם היה מתחיל בוהקריב את השעיר.
, כלה דם הפר ואח"כ כלה דם השעיר צמפרש הלשון וכלה מכפר – וכלה מסדר הכפרה המבואר בפרשה, ומקודם כתיב (פ' י"ב) ולקח מדם הפר והזה, ובפ' ט"ו כתיב בענין דם השעיר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר, ונ"מ שאם נתערב דם הפר בדם השעיר קודם שנתן בפנים כלום נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם הפר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם השעיר.
.
(יומא נ"ז א')
(יומא נ"ז א')
רלב"ג ביאור המלות
וכלה מכפר אל הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי. רוצה לומר שאחר שישלים כפרת זדון מקדש וקדשיו באלו השלשה מקומות יקריב השעיר החי אשר לעזאזל לפאת מערב מעט להתודות עליו ואחר כך ישלחהו: