רש"י
את פר החטאת אשר לו. הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הוּא בָא וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר (שם ג'):
מזרחי
את פר החטאת אשר לו הוא האמור למעלה ולמדך כאן שמשלו הוא בא ולא משל צבור. בתורת כהנים פירוש האי לאו יתירא הוא שהרי אין כאן שני פרים שלו ושל צבור עד שנא' דאצטריך להודיע באי זה משני הפרים מדבר הלכך על כרחינו לומר דלדרש' הוא דאתא למדרש מיניה שמשלו הוא בא פירוש מממונו ולא משל צבור ולפיכ' בפרשת שמיני שנא' בו וישחט את עגל החטאת אשר לו שיש שם שני עגלים שלו ושל צבור לא דרשו שם כלום משום דאצטריך להודיע באי זה משניהם הוא מדבר ואם תאמר אי הכי תלתא זימני לי למה לי בחד מנייהו סגי כבר תרצו זה בתורת כהנים והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו שלא יביא משל צבור יכול לא יביא משל צבור שאין הצבור מתכפרין בו אבל יביא משל אחיו הכהנים שאחיו הכהנים מתכפרין בו תלמוד לומר אשר לו יכול לא יביא ואם הביא יהא כשר ת"ל שוב אשר לו פי' תלתא אשר לו כתיבי חד והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו פעם ראשונה וחד והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו פעם שנית וחד ושחט את פר החטאת אשר לו חד למעוטי צבור וחד למעוטי כהנים וחד לעכב: