פירוש על ויקרא 17:3

או יובן בס"ד דהנה ידוע שהכהן גדול נכנס ביום הכפורים ב"פ לבית קדשי הקדשים בשביל הקטרת הקטורת א' בשחרית שהוא זמן תפלת אברהם והשני במנחה שהוא זמן תפלת יצחק וכן נמי בכל יום מקטיר על מזבח הזהב שבהיכל ונמצא שבהכנסת הבקר צריך לו זכות אברהם ובשל מנחה צריך לו זכות יצחק משא"כ בלילה שהיא זמן תפלת יעקב ליכא עבודה כלל ולכן לא מביא קרבן כ"א כנגד אברהם ויצחק ולז"א בזאת כלומר בזכות זאת יבא אהרן אל הקודש והיינו בפר בן בקר זה אברהם ואיל לעולה זה יצחק:

אשר ישחט שור או כשב. בַּמֻּקְדָּשִׁין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַקְרִיב קָרְבָּן" (זבחים ק"ז):

איש איש וגו' אשר ישחט. טעם כפל איש איש. בזבחים (קח.) דרשו אליבא דרבי שמעון לרבות השוחט להדיוט שחייב וכאילו אמר איש לאיש, ולא דרשו לרבות שנים ששחטו משום שאמר הכתוב לאיש ההוא ונכרת האיש ההוא, ודרשו תיבת ההוא אחת למעוטי מוטעה ואנום ושוגג, ואחד למעט שנים ששחטו על זה הדרך ההוא ולא הם וקשה שבתורת כהנים דרשו למעט שנים ששחטו מדכתיב דם שפך ולא מתיבת ההוא. ויש לומר כי להיות שיש ב' מיעוטים ההוא ושפך ודרשו בתורת כהנים מיעוט אחד לשוגג ואנוס ומוטעה ומיעוט א' למעט שנים ששחטו אינו מקפיד הש''ס להמציא מיעוט שני' ששחטו מושפך או מההוא, ועיין בפסוק שאחר זה: