פירוש על ויקרא 19:7

ואם האכל יאכל וגו'. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו וְגוֹ' (ויקרא ז'), תְּנֵהוּ עִנְיָן לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ; יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּבִין כָּרֵת עַל אֲכִילָתוֹ, תַּ"לֹ וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא, "מִמֶּנּוּ" וְלֹא מֵחֲבֵרוֹ, יָצָא הַנִּשְׁחָט בְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִמְקוֹמוֹ (זבחים כ"ח):

ואם האכל יאכל - במחשב לאוכלו חוץ ממקומו פירשו חכמים.

ואם האכל יאכל וגו'. מה ת"ל, והא כבר נאמר (פ' צו) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וגו', אלא אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו ענין לחוץ למקומו, ומיעט רחמנא (פ' ח') ואוכליו עונו ישא – למעוטי חוץ למקומו ^יטדרשה זו נתבארה כולה לפנינו בפ' צו בפסוק ואם האכל יאכל (ז' י"ח), יעוי"ש. .
(זבחים כ"ח ב')