פירוש על ויקרא 20:15

ואת הבהמה תהרגו. אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה לָאָדָם תַּקָּלָה עַל יָדָהּ לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב תִּסָּקֵל, קַל וָחֹמֶר לָאָדָם, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, וְגוֹרֵם רָעָה לַחֲבֵרוֹ לַעֲבֹר עֲבֵרָה; כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת (דברים י"ב), הֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִילָנוֹת שֶׁאֵינָן רוֹאִין וְאֵינָן שׁוֹמְעִין, עַל שֶׁבָּאת תַּקָּלָה עַל יָדָם אָמְרָה תוֹרָה הַשְׁחֵת, שְׂרֹף וְכַלֵּה, הַמַּטֶּה אֶת חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרא):

ואת הבהמה תהרגו. פירש רש"י ז"ל אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא מפני שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמרה תורה תסקל, קל וחומר למי שיודע להבחין בין טוב לרע וגורם תקלה לחברו לעבור עברה על אחת כמה וכמה. כיוצא בדבר אתה אומר (דברים י״ב:ב׳) אבד תאבדון את כל המקומות, קל וחומר ומה האילנות שאינן רואין ולא שומעין על שבאה תקלה על ידן אמרה תורה השחת שרוף וכלה, המתעה חברו על אחת כמה וכמה.

ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה וגומר. מגיד שהבהמה והרובע והנרבע כלם בסקילה שנאמר מות יומתו דמיהם בם והתועלת המגיע מהריגת הבהמה הוא שלא יזכרה עון הזה ויאמרו זאת היא שנסקל פלוני על ידה וזה כי ההמתה מכפרת לו העון הזה עם התשובה ולזה ראוי שלא יהיה בכאן מה שיביא לזכור העון ההוא עם התשובה כי בזה יתישב יותר בנפש האנשים שהחטא נמחל אחר קבול החוטא העונש המסודר עליו לפי הנימוס התוריי ועוד כי הזכירה הזאת תביא להרהר בעברה כל זמן שיראו הבהמה ההיא בזכרם שכבר שכב איש אותה או נרבעת אשה לה: