פירוש על ויקרא 22:30
רש"י
ביום ההוא יאכל. לֹא בָא לְהַזְהִיר אֶלָּא שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה עַל מְנָת כֵּן, שֶׁאִם לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן אֲכִילָה, כְּבָר כָּתוּב וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו וְגוֹ' (ויקרא ז'):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תורה תמימה על התורה
ביום ההוא יאכל. מה ת"ל, [אם לאכילה כבר אמור (פ' צו)] אלא אם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לזביחה, ואף תחלת זביחתו לא תהא אלא ע"מ לאכול ליום אחד קצגומצינו לשון אכילה יונח על אכילת המזבח, כמו בפ' צו אשר תאכל האש על המזבח וכדומה, ועיין בפירש"י בפסוק זה ומש"כ בפ' צו בענין זה.
.
(תו"כ)
(תו"כ)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שפתי חכמים
חזר ופרט. בפר' צו דכתיב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה. חזר ופרט בנאכלים וכו' שהשלמים האמורים כאן הם שלמים הנאכלין ליום אחד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy