פירוש על ויקרא 24:22

השאלה הט' באמרו משפט אחד יהיה לכם ולגר וגו' כי זה המאמר הוא ג"כ כפול לפי שכבר נאמר למעלה כגר כאזרח בנקבו שם יומת. ולמה נשנה כאן ענין הגר:

וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך וכו' נ"ל בס"ד דידוע דהקרבן לא יעלה לרצון מצד המעשה דוקא אלא רק צירוף הכונה והמחשבה של בעל הקרבן שהוא מכוין ומחשב כל מעשה שיעשה הכהן בבהמה על נפשו ממש וכמ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל בזה בריש פרשת ויקרא יע"ש וידוע למה שיש כח לאיש ישראל לעשות פועל טוב ע"י כונה ומחשבה שלו מפני דנשמות ישראל הם מעולם הבריאה שה"ס בינה ששם הכונה כי הכונה בלב והמחשבה במוח וידוע ליבא בינה מוחא חכמה והם כחדא נפקין וכחדא שריין ולכך כשיהיה זה יהיה זה גם ידוע הטעם שזכו ישראל לתורה ולא המלאכים מפני כי המלאכים הם ביצירה והתורה היא מבריאה שה"ס בינה דלכן התחילה בבית והיא למעלה מהם לכך לא זכו לה אבל ישראל ששרשם מבריאה והם במקום אחד לכך זכו לתורה וכמ"ש רבינו ז"ל בכונת ברוך אלהינו שבראנו לכבודו וכו' בראנו דייקא מסוד הבריאה ולכן נתן לנו תורת אמת מעולם הבריאה וז"ש וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב אך מעשה שלו לבדה לא תספיק אלא צריך אתה בעל הקרבן קדש יהיה שתשלים התיקון בכונה ומחשבה שהם בחי' קדש יען כי כונה ומחשבה הם סוד בינה וחכמה שנקראים קודש וא"ת איך יש לנו כח לעשות פועל ותיקון בכונה שלנו לז"א כי קדוש אני ה' מקדשכם בתורה שנתתי לכם את התורה שהיא קודש ולא נתתי אותה למלאכים והיינו טעמא מפני שאתם נשמתכם היא מן הבריאה שה"ס בינה ששם הוא הכונה ושם הוא התורה ולכן ממילא תדע דודאי יש לכם כח לעשות פועל ותיקון בכונה שלכם ובזה יובן הטעם מ"ש רז"ל עתידין הצדיקים שיאמרו המלאכים לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה ופרשתי בס"ד הכונה הוא שיאמרו ג"פ קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה קק"ק והיינו טעמא אע"ג דהמלאכים הם ג"כ קדושים ואיך ישבחו הצדיקים בדבר זה שהוא מצוי אתם ג"כ ובזה ניחא כי את הצדיקים ישבחו בג"פ קדוש כנגד ג' קדושות בי"ע אך הם אין להם אלא ב"פ קדוש כנגד יצירה ועשיה בלבד כי המלאכים הם מן היצירה:

אני ה' אלהיכם. אֱלֹהֵי כֻלְּכֶם, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְיַחֵד שְׁמִי עֲלֵיכֶם, כָּךְ אֲנִי מְיַחֲדוֹ עַל הַגֵּרִים: