ילקוט שמעוני על התורה
כי יתן מוםאין לי אלא מום. מנין צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק. תלמוד לומר כאשר עשה כן יעשה לו. מנין העביר טליתו ממנו ופרע את ראשה של אשה. תלמוד לומר כאשר עשה כן יעשה לו. מנין הכהו (באחת) [כלאחר] ידו בלוח בנייר בפנקס ובטומוס שטרות שבידו. תלמוד לומר (ועשה) כאשר עשה כן יעשה לו. מנין אחזו והעמידו בחמה ונשתרב אחזו והעמידו בצינה ונצטנן. אחזו והשיך בו את הכלב. אחזו והשיך בו את הנחש. תלמוד לומר (ועשה) כאשר עשה כן יעשה לו. יכול אפילו אמר לו המתן לי כאן בחמה ונשתרב. המתן לי בצינה ונצטנן. שיסה בו את הכלב ושיסה בו את הנחש. תלמוד לומר מום. ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו. אחר שרבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שהן מעשה ביד ומוציא אני את אלו שאין מעשה ביד. יכול סימא את עינו (יהי סומין) [יסמאו] את עינו קטע את ידו (יהו קוטעין) [יקטעו] את ידו. תלמוד לומר מכה בהמה מכה אדם מה מכה בהמה בתשלומיו אף מכה אדם בתלומין. ואם נפשך לומר הרי הוא אומר ולא תקח כופר לנפש רוצח לרוצח אי את הנוטל כופר אבל נוטל אתה לאברים כופר, ומכה אדם יומת מה תלמוד לומר לפי שנאמר ומכה אביו ואמו מות יומת יכול לא יהא חייב עד שיכה שניהם כאחד. תלמוד לומר ומכה אדם יומת ואפילו אחד מהם. יכול הכס ולא עשה בהם חבורה יהא חייב. תלמוד לומר מכה בהמה מכה אדם. מה מכה בהמה עד שישעשה בה חבורה אף מכה אביו ואמו עד שיעשה בהם חבורה. יכול הכס לאחר מיתה יהא חייב. תלמוד לומר מכה בהמה מכה אדם. מה מכה בהמה בחייה אף מכה אביו ואמו בחייהן. משפט אחד יהיה לכם כדיני נפשות כך דיני ממונות. מה דיני נפשות בדרישה וחקירה אף דיני ממונות בדרישה וחקירה. אי מה דיני נפשות בעשרים ושלשה יכול אף דיני ממונות כן. ומה דיני נפשות (מונין) [מטין] על פיאחד לזכות על פי שנים לחובה יכול אף דיני ממונות כן. תלמוד לומר עין תחת עין ריבה. דיני ממונות בשלשה הדיוטת משום דרבי חנינא דאמר דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם. ומה טעם אמרו דיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה. שלא תנעול דלת בפני לוין. אלא מעתה טעו לא ישלמו כל שכן שנעלת דלת בפני לוין. אי הכי תרתי קתני דיני ממונות בשלשה הדיוטות גזלות וחבלות בשלשה מומחין ועוד שלשה שלשה למה לי. אלא אמר רבא לעולם (הכי) [תרתי] קתני משום דרבי חנינא רב אחא בריה דרב איקא אמר מדאורייתא חד נמי כשר דכתיב בצדק תשפוט עמיתך אלא משום יושבי קרנות. אטו בתלתא מי לא הוו יושבי קרבנות אי אפשר דלית בהו חד דגמיר. אלא מעתה טעו לא ישלמו כל שכן דנפישי יושבי קרנות. ר' אלעזר אומר עדים זוממין ממונא משלמי מילקי לא לקו משום דלאו בני התראה נינהו. דמתרי בהו אימת. נתרי מעיקרא אמרי אישתלין, נתרי בהו בשעת מעשה פרשי ולא מסהדי. נתרי בהו לבסוף מאי דהוה הוה. נתרי בהו בתוך כדי דבור או נתרי בהו מעיקרא ונרמזינהו רמוזי. וכי לא מתרין בהו לא קטלין להו מי איכא מידי דאילו אינהו בעי קטול בלא התראה ואינהו בעי התראה הא בעינן ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וליכא. ואי אמרת בן גרושה וחלוצה דלאו מכאשר זמם איתרבי ליבעי התראה. אמר קרא משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכלכם. אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן גר צריך שלשה משפט כתיב ביה משפט אחד יהיה לכם כגר: