תפארת שלמה
לפי רוב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו. הנ"ל לפרש עפ"י מ"ש לעיל דאיתא בזוה"ק נ' אלף דרין הוה עלמא ואח"כ יום שכולו שבת הוא יובל העליון וכו' ע"ש. וידוע כי התשובה אינו מועיל לימות המשיח רק עתה בעוה"ז מי שמתקן עצמו בעבודתו ית"ש ישולם שכרו בכל עת הנ"ל מ"ט אלף שנים. וז"ש לפי רוב השנים לפי גודל השכר ועונג בכל רבות השנים מ"ט אלף תרבה מקנתו. תכין עצמך להרבות בעניני עבודת הבורא ב"ה. ולפי מעט השרם הם עניני עוה"ז תאוות עולם השפל שהוא כחלום יעוף כצל עובר ואינו בטוח בעצמו אפי' יום אחד וימי שנותינו בהם שבעים שנה כו' הם ג"כ רק ימי מספר והם ג"כ מעט נגד רב השנים הע"ל. לכן תמעיט מקנתו ולא ינוח תאוותו בעניני עוה"ז רק כל מגמתו בהשגת עבודת הבורא הוא המביאו לעוה"ב כולו טוב כנ"ל:
ספורנו
תרבה מקנתו. תקנה ביותר ממה שהיה ראוי לקרקע בתורת שכירות לשנה כי אמנם כשתקנה לשנים רבות עד היובל תוכל לעשות בה לשנים רבות גדרות צאן ושובכים וזולתם מלבד התבואה: