מדרש לקח טוב
כי תקנה עבד עברי. פתח במשפט עבד עברי, לפי שהיו עבדים במצרים ופדאם הקב״ה ונתן להם חירות, לפיכך צוה את ישראל בראשונה שלא לשעבד איש באחיו בפרך, ולא לשעבדו לדורות, כי אם עד השנה השביעית, שנאמר כי עבדי הם אשר (הוצאתים) [הוצאתי אותם] מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד (ויקרא כה מב), לפיכך פתח במשפט עבד עברי, ואומר כי תקנה, לכשתקנה, כמו כי יהיה זב מבשרו (שם טו ב), ולא הוא מצוה עליהם שתקנה עבד עברי, אלא לכשיבא לידך ונמכר בגנבתו, אז מותר אתה לקנותו לך לעבד, שמכרוהו בית דין בגנבתו, שנאמר ואם אין לו ונמכר בגנבתו (שמות כב ב), אבל מוכר עצמו כתוב בענין אחר כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך (ויקרא כה לט).
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
וכי ימוך אחיך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבוד עמך ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד. יובן בס"ד לרמוז בהקדים מ"ש רבינו מה"רחו זלה"ה זיע"א משם רבינו האר"י זיע"א בש"ה וז"ל והנה כל פרטי הנשמות כולם ירדו אל הקליפות חוץ מן החדשות הגמורות וכו' ודע כי כאשר הנשמות יוצאות מעמקי הקלי' כדי לבא בעולם הם צריכים בתחלה להתעבר במלכות כדי ליטהר ולהתנקות מאותם הקלי' והזוהמות שהיו בתוכם בראשונה וכפי גדר הנשמה כך יהיה בה כח וזכות להתעכב שם וכו' גם דע הקדמה אחרת כי הנה כל אלו הנשמות כאשר יוצאות מתוך הקלי' אינם יוצאות אלא ע"י התפלות של ישראל וכו' או ג"כ ע"י איזה יחוד שמיחד האדם איזה צדיק שיהיה או ג"כ ע"י איזה מצוה שיעשה האדם והנה יש נשמות שע"י איזה פגם שיש בתחתונים או מחמת פגם עצמם שחטאו בראשונה בהיותם בעו"הז וע"יז הם יורדות אל הקלי' אזי אם אז נזדמן יציאת ועליית איזה נשמה מתוך הקליפה ולהתעבר במלכות ולהתקן כנז"ל יש יכולת באותה הנשמה שבמלכות לאחוז באותם הנשמות הנפגמות קודם שירדו אל הקלי' ולהעמידם במקומם ולהחזירם עמה למעלה בתוך המלכות וכו' ושם יתוקנו כולם יחד ואח"ך יבואו בעולם וכו' אמנם אי אפשר זה אם לא שיניח קצת רוחא וישדי בגווה פירוש שהנשמה הראשונה שהיא במלכות נותנת כח אחד ממנה באותה נשמה הפגומה והיא מתלבשת בהאי רוחא ועל ידה היא נתקנת וזה הרוח נשאר תמיד עמה קשור עד זמן תחיית המתים ואז הם מתפרשות עכ"ל לשון הטהור זלה"ה:
מדרש לקח טוב
מימים ימימה. משנה לשנה, כענין שנאמר ימים תהיה גאולתו (ויקרא כה לט).