מדרש לקח טוב
ת"ר לעולם יחזור אדם וידור בא"י. אפי' בעיר שרובו גוים. ואל ידור בחוצה לארץ. אפילו בעיר שרובה ישראל. שכל הדר בא"י מעלה עליו הכתוב כאילו קיבל עליו עול שמים. שנאמר לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים (ויקרא כה לח). א"ר אלעזר כל הדר בא"י שרוי בלא עון. שנאמר העם היושב בה נשוא עון (ישעי' לג כד). לכך נאמר וישב יעקב. מלמד שכל אותן השנים שהיה בחוץ לארץ לא היתה חשובה ישיבה.
תיבת גמא
אגדה. להיות לכם לאלהים בת"כ כל היושב בא"י מקבל עמ"ש ובח"ל כעובד עכו"ם עיין קרבן ארן א"י מושגחת מאתו יתברך בלי אמצעי משא"כ ח"ל יע"ש ובשו"ת הרשב"א ז"ל. ועיין פרק שביעי מה' עכו"ם ה"א בר"מ ז"ל בא"י מצוה לרדוף אחריה וא"ל כו' הוא הטעם כי בא"י השגחה מאתו יתברך ביותר הקפיד הכתוב שלא יהי' בו שום אמצעי. ובב"ח א"ח סימן צדי"ק צריך לכנוס ב' דלתות אזהרה שיעשו עזרה לפני בית הכנסת לומר מלך ב"ו בונה טרקלין וחצר לפני טרקלין ושואל העבד שאלתו ע"י אמצעי ואנו אינו כן אעפ"י שיש חצר לפני בית הכנסת אנו הולכין לפנים שלא לבקש ע"י אמצעי יע"ש יפה. והיינו שאנו בתואר בנים א"צ אמצע כי ה' אלהיכם הוא אלהי אלהים ואדוני אדונים לעלו"ם הם תחת השר וה' נקרא אדוני אדונים כמ"ש רמ"א ז"ל משא"כ לנו ובסליחות יתירה חבתם לפנים אדוני אדונים בין כך ובין קרוים לך בנים כלומר לעכו"ם אין כבודו שיקרא אלהיהם כ"א אדוני אדונים אבל לנו ה' ביחוד אעפ"י שאין נו זכאים אעפ"י כן נקראים בנים.
רש"י
אשר הוצאתי וגו'. וְהִבְחַנְתִּי בֵין בְּכוֹר לְשֶׁאֵינוֹ בְכוֹר, אַף אֲנִי יוֹדֵעַ וְנִפְרָע מִן הַמַּלְוֶה מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְאוֹמֵר שֶׁל גּוֹי הֵם; דָּ"אַ: אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם מִצְוֹתַי, וַאֲפִלּוּ הֵן כְּבֵדוֹת עֲלֵיכֶם: