פירושים על ויקרא 25:50: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

וחשב עם קונהו. פי' האדם צריך לבל יזיז במחשבתו על הבורא ב"ה כמו שכביכול הבורא ב"ה כל מחשבתו על בנ"י. ולשון קונהו קונה הכל:

עי"ד קונהו. קנ"ו גימטר' יוסף. ה' הוא היחוד כמ"ש חמישיתו יוסף עליו שיחוד ה' עם יוסף עולה עליו. וז"ש בשמ"ע וקונה הכל יחוד ו' עם ה' ובאמצע אותיות קנ"ו רומז ליוסף. כל הוא בחי' צי"ע ויכלכל יוסף ב"פ כ"ל וזהו וקונה הכל. והבן:

עד שנת היבל. שֶׁהֲרֵי כָל עַצְמוֹ לֹא קְנָאוֹ אֶלָּא לְעָבְדוֹ עַד הַיּוֹבֵל, שֶׁהֲרֵי בַיּוֹבֵל יֵצֵא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל; וּבְגוֹי שֶׁתַּחַת יָדְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרא; קידושין ט"ז), וְאַעַפִּ"כֵ לֹא תָבֹא עָלָיו בַּעֲקִיפִין מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם (בבא קמא קי"ג), אֶלָּא כְּשֶׁבָּא לִגָּאֵל, יְדַקְדֵּק בַּחֶשְׁבּוֹן, לְפִי הַמַּגִּיעַ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יְנַכֶּה לוֹ הַגּוֹי מִן דָּמָיו, אִם הָיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה מִשֶּׁנִמְכַּר עַד הַיּוֹבֵל, וּקְנָאוֹ בְּעֶשְׂרִים מָנֶה, נִמְצָא שֶׁקָּנָה הַגּוֹי עֲבוֹדַת שָׁנָה בְּמָנֶה, וְאִם שָׁהָה זֶה אֶצְלוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, וּבָא לִגָּאֵל, יְנַכֶּה לוֹ חֲמִשָּׁה מָנִים, וְיִתֵּן לוֹ הָעֶבֶד ט"ו מָנִים, וְזֶהוּ והיה כסף ממכרו במספר שנים: