פירושים על ויקרא 25:51: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

אם עוד רבות בשנים. עַד הַיּוֹבֵל:

אם עוד רבות בשנים. אין ספק שאחר ששהא העבד בבית אדוניו זמן רב תהיה פעולתו יותר מעולה ממה שהיתה בתחלת הכנסו לעבוד לכך אמר שאף על פי שיש זמן הרבה עד סוף זמן ממכרו ואין ספק שלא היתה פעולתו על אותו השלימות שהיתה עתידה להיות אם היה שוהא כל הזמן מכל מקום יגרע מדמי מכר כפי כסף מקנתו כאמרם ז"ל בשני מערכים נתרבה כספו מכסף מקנתו:

אם עוד רבות בשנים וגו'. תניא, אם עוד רבות בשנים ואם מעט נשאר בשנים (פ' נ"ב), וכי יש שנים מרובות ויש שנים מעטות, אלא נתרבה כספו – מכסף מקנתו, נתמעט כספו – כפי שניו ^רסומדייק הלשון בשנים, דהול"ל אם עוד רבות שנים ואם מעט נשאר שנים, וע' בסמוך. ובאור הענין, שרואין בחשבון שמשלמין להקונה להקל על העבד, וזה יצוייר בשני אופנים, כי לפעמים טוב יותר לפניו לחשב לפי ערך הסך שהיה שוה בשעת המכירה ולפעמים לפי ערך ששוה כעת, כגון אם נמכר במנה לשנה ובמשך שנות העבודה השביח ועמד על שווי מאתים לשנה אז צריך לחשב לשלם לקונהו לפי ערך שהיה שוה בשעת המכירה. ולהיפך אם בשעת המכירה היה שוה מאתים ונפחת ועמד על מנה מחשבין בחשבון מנה, ויליף כן משינוי הלשונות אם עוד רבות בשנים ישיב גאולתו מכסף מקנתו ואם מעט, כפי שניו ישיב את גאולתו, מבואר דלפעמים מחשב בערך כסף מקנתו, ולפעמים בערך שניו, וזה כמבואר. ובדרשה שבסמוך ובריש פסוק הבא יתבאר המשך דרשה זו, יעו"ש. –
ורש"י פירש בכונת הקושיא וכי יש שנים מרובות ושנים מעטות וז"ל, רבות בשנים משמע שיהא ריבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מעטות, עכ"ל. ואין לדברים אלו שום באור ומובן, דענין שש שנים אינו שייך כלל בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים, ובהגהות רש"ש האריך הרבה בענין זה, וכפי הנראה כל מה שהאריך בזה לא טרח אלא בשביל באור דברים חתומים אלו, ולבסוף לא עלתה בידו.
אבל האמת הברורה נראה דט"ס קל הוא, והמלה שש הוא ר"ת שארי שנים, וצ"ל וכי אפשר להיותן מרובות על שארי שנים או מעטות, והכונה פשוטה, דקשה לו מ"ש רבות בשנים דמשמע שיהא רבוי בשנים, וכי אפשר להיותן מרובות על שארי שנים או מועטות. ועיין בערכין ל' ב' הובא ענין זה ושם פירש"י וז"ל, וכי יש שנים מרובות שתהא שנה יתירא מחבירתה דאמר קרא אם עוד רבות בשנים או שנה פחותה מחבירתה, עכ"ל. ודברים אלו מכוונים לדברי רש"י בקדושין ע"פ הגהתנו, ודו"ק. .
(שם כ' ב')