מי השלוח
והיתה שבת הארץ לכם לאוכלה. הנה השי"ת מראה לישראל שהחיים של ישראל הוא היפך מן הטבע, שעל פי הטבע צריך האדם לעשות פעולות ומזה יקבל השפעה וזה הוא רק בעכו"ם שאין החיים שלהם מהצמצום והשביתה, אבל חיים של ישראל הוא למעלה מתפיסת עולם הזה, שעיקר השפעה מקבלים מהצמצומים והשביתה ששובתים בשביעית מעבודת הארץ, וכן מזה שמוסיפים מחול על הקודש בערב שבת מזה בא להם השפעה מרובה, וזה הוא והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, שמהשביתה יקבלו השפעה טובה שבהשביתה צפון רוב טובה.
בן איש חי
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך וכו' מקשים והלא באכילה צריך להקדים הבהמה דכתיב ונתתי עשב בשדך לבהמתיך והדר ואכלת ושבעת ורק בשתיה אדם קדים דכתיב והשקית את העדה ואת בעירם וכאן איך הקדים לך ולעבדך וכו' והדר לבהמתך ולחיה אשר בארצך וכו' ונ"ל בס"ד דזה דוקא בהיכא דאין עושין רש"מ אבל בצדיקים גמורים שעושין רש"מ אין קדימה לבהמה עלהם והנה ידוע מאמר רז"ל כתוב אומר ואספת דגניך וכתוב אומר ועמדו זרים ורעו צאנכם ומשני כאן בעושין רש"מ וכאן באין עושין רש"מ ומקשים והא האי ואספת דגניך כתיב בפסוק והיה אם שמוע תשמעו אל מצות ה' אלהיכם דאיירי בעושין רש"מ ותרצתי בס"ד שיש מקיים המצות בשביל מנהג אבותיו בידיו וזה לא חשיב עושה רש"מ אבל המקיים בשביל שהוא חושב שהוא עצמו עמדו רגליו על הר סיני ונצטווה מפי הקב"ה כדכתיב אשר אינינו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו הרי זה עושה רש"מ בקיום המצות והנה שם כתיב והיה אם שמוע תשמעו והלשון כפול דהול"ל והיה אם תשמעו אך הכי קאמר שאתם מקיימים המצות בשביל ששמעו אבותכם בהר סיני לכך גם אתם תשמעו אל מצות ה' אע"פ שאתם מקיימים באמת אין נחשבים עושין רש"מ ולכך ואספת דגניך בידך ולא יעבדוך עמים אבל אם אתם חושבים שאתם עצמכם שמעתם מפי הקב"ה ואין אתם עושין בשביל שמיעה של אבותיכם אז תזכו לברכה גדולה ביותר שהוא יעבדוך עמים שהיא טובה ושלוה בה וז"ש כאן והיתה שבת הארץ לכם כלומר אם אתם חושבים תמיד שהווית המצוה של שבת הארץ בעת שנאמרה בהר סיני היא לכם שלא תחשבו שהיתה מעיקרא לאבותכם ומהם באה לכם אלא אתם חושבים שאתם עצמכם הייתם על הר סיני והיתה מצות שבת הארץ לכם ממש אז אתם עושין רש"מ ולכך אין קדימה לבהמה עליכם אלא לאכלה לך וכו' ואח"כ לבהמתך וכו' ויומתק ביאורינו זה על פי טעם הרב יד אפרים ז"ל שכתב הטעם דקדים מאכל בהמה לאדם משום דאין ראוי לאדם להחזיק עצמו לצדיק שניזון בזכותו אלא יחשוב שהוא ניזן בעבור הבהמות וכמ"ש חז"ל ע"פ אדם ובהמה תושיע ה' ולכן יקדים מאכל הבהמה למאכלו עכ"ד ובזה יבא ביאור שכתבנו לנכון:
חתם סופר
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה יש לפרש דהנה כתיב מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו זה כולו מיותר ועכ"פ ולא נאסוף מיותר ורש"י נדחק אספיחים קאי ע"ש יל"ד בתחלה אמר שש שנים תזרע ואספת את תבו אתה הנה מה שאמר שש שנים כבר פירש"י בשם ספרי שש שנים תזרע זאח"ז ולא תצטרך להוביר שנה ולזרוע שנה ולחזור ולהוביר כי שש שנים זא"ז תזרע והנה לכאורה לפ"ז הרי תבואת כל שנה כפולה מהרגיל בכל מדינה שנחה שנה וזורע שנה והארץ מספק לכל בני מדינה ומדינה וכן הי' א"י בימי הכנענים ואמוריים ומשבאו ישראל נתברכה הארץ ולא נחו כלל שש שנים זאח"ז ונמצא הוציאה הארץ בשש שנים כדי שביעה לשנים עשר שנים ומה ידאגו מה נאכל בשנה השביעית ונבוא אל המכוון בעזה"י רק אקדים מה שכתב רמב"ן פ' מקץ גבי עצת יוסף והי' לפקדון לארץ לשבע שני השבע כי מדרך כשיש שובע בעולם רבו אוכלי' מזלזלין בתבואה ובפת ומוציאים למדינה אחרת ואינם משמרים התבואה לדאוג על שנת יוקר ע"כ הצריך לפקוד פקידים להיות התבואה שמורה לשני הרעב ולפ"ז י"ל היינו דקאמר קרא שש שנים זא"ז תזרע שדך ואספת תבואה ותשמור ולא תזלזל כדי שבשנה השביעית שבת שבתון יהי' לארץ ויהי' לכם לאכול אך כל זה בהבוטחים בה' וזורעים שנה אחר שנה ואוספים התבואה להיות שמור לשנת השמיטה, אך יש אשר לא יבטח וחושש פן יחריב ארצו בזריעות הרבה זאח"ז ליכחש שדהו ולא ירצה בזה ושוב כשתבוא שנה הז' יאמר מה נאכל הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו בשש השנים שעברו לעומת אותן האנשים אמר הקב"ה וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית וכו' כמו שנפל לכם מן כפול בששה, זה נ"ל פי' הפסוק והנה לפ"ז ב' דיעות הם הנה דעת שמאי הזקן והלל כי שמאי אמר מחד בשבתא לשבתא (ביצה י"ג ע"א) ה"נ אותן הזורעים שש שנים ואוספים על שנה הז' ואינך הוו כהלל דאינו זוכר השבת כ"א בבואו ועל שמאי אמרו חכז"ל נמצא כל ימיו אכל לכבוד שבת כן אלו האנשים אוכלין כל ז' שנה על שנת השמיטה והיינו והיתה שבת הארץ לכם לאכלה בשש שנים יהי' אוכלים לשבת הארץ: