אוהב ישראל
ואכלתם ישן נושן ונו'. בהעיר לב אחר אשר חנן ה' אל דעות בחכמה ובינה ודעת ברוב רחמיו וחסדיו י"ל ע"ד האמת. ואכלתם ישן נושן היינו שפע קדושה ובהירה בבחי' עתיקא דעתיקין סתימא דכולא. והוא ע"י לימוד תורה לשמה וקיום מצותיה לשמו ית' וית'. תזכו להשפעה הקדושה זכה ובהירה. וישן מפני חדש תוציאו. היינו שהמשכת השפע דעתיק יומשך לעדת ה' בני אל חי ע"י סוד י"ב גבולי אלכסון. סוד י"ב צירופי הוי"ה הק' שהם מספר שי"ב מנין חד"ש ואמר מפני חדש ירמוז בזה לאותיות הקודמים לאותיות חד"ש הם זג"ר. מספר ר"י עולה מספר יו"ד שמות אהי"ה הקדושים. והיינו שמשמות אלו הק' יומשך הארת השפע להי"ב צירופי הוי"ה ומהם תוציא ותמשך השפעות טובות וכל טיבו וחדו וברכאין טבין להכנ"י לעילא ותתא. וזהו וישן מפני חדש תוציאו. וכיה"ר לדור דורים אמן. והמשכיל יבין כ"ז:
מי השלוח
ואכלתם ישן נושן. ישן היינו במקום שהאדם יתחיל להתיאש מהמעשה. ונושן הוא מעשה שכבר מיואש אצלו, והבטיח הקב"ה שעוד יגיע לאדם הנאה מאלו המעשים, כי הש"י ירפא ויתן אותם לטובה, והוא ע"י שהאדם מקבל על עצמו שיכלכל כל דבריו במשפט מעתה שלא יעבור רצון הש"י. וישן מפני חדש תוציאו, היינו שמכאן ולהבא יכלכל דבריו במשפט נגד הש"י ולא תבטיח בהקב"ה שיחול לך כמאמר (המדרש) (חגיגה ט"ז.) אל יפתך יצרך הרע, חטא, והש"י ימחול לך רק עשה כל דבריך בחשבון, כמו שנתבאר על פסוק ביום השבת ביום השבת יערכנו בפ' אמר אל הכהנים.
תפארת שלמה
ואכלתם ישן נושן. תרגום אונקלוס ותיכלון עתיקא דעתיק. הנ"ל עפ"י מ"ש בפי' הפיוט של שבת ואזמין בה השתא עתיקא קדישא. כי בשבת יורד השפע מעולם הזקן. ולעתיד יהיו כל הימים בבחי' עתיקא קדישא יום שכולו שבת. וז"פ ואכלתם ישן נושן בחי' הרחמים העליונים צריך להמשיך לעוה"ז. וישן מפני חדש תוציאו. כי הנה בטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית וכן איתא בתד"א בכל יום האדם נברא וצריך להמשיך הרחמים בבחינת התחדשות לעוה"ז וזהו מפני חדש ובעבורו תוציאו הרחמים דעתיק: