רשב"ם
לאשר קנהו מאתו - שהקונה אותו לא היה יכול להקדישו, אלא הפירות שיש לו בו עד היובל.
מנחת שי
בשנת היובל. בספרים מדוייקים ומסרותיהם מלא וא"ו וכן כתוב בפירוש בהעתק הללי וכן כתב הרמ"ה ז"ל במשך היבל חסר וא"ו כתיב וכל לישנא באורייתא דכותא חסרים בר מן ז' מלאים שתא מנהון מן קדשתם עד ויצא ביבל ולא עד בכלל תלתא קדמאי יובל ותלתא בתראי היובל וחד בשנת היובל ישוב השדה:
תורה תמימה על התורה
בשנת היובל וגו'. תניא, בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו, יכול יחזור לגזבר שלקחו ממנו, ת"ל לאשר לו אחוזת הארץ קמר"ל להבעלים הראשונים שהיא אחוזתו.
, ומה ת"ל לאשר קנהו מאתו, שיכול שדה שיצאה לכהנים ומכרה כהן והקדישה לוקח וגאלה אחר תחזור לבעלים הראשונים, ת"ל לאשר קנהו קמאר"ל יכול כשיגיע יובל שני תחזור לאותו שהקדישה הקדש ראשון שהרי לו אחוזת הארץ ת"ל לאשר קנהו, והרי לא נקנית מאתו אלא ע"י הקדש יצתה מידו ולכן חוזרת לכהן שממנו קנאה לוקח זה שהקדישה, וכבר באה דרשה כזו לעיל בפסוק כ', ובגמ' מפרש דאיצטריכו שתי הדרשות, יעוי"ש.
.
(שם כ"ו א')
(שם כ"ו א')