פירוש על ויקרא 27:31

ממעשרו. וְלֹא מִמַּעְשַׂר חֲבֵרוֹ — הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֶׁל חֲבֵרוֹ אֵין מוֹסִיף חֹמֶשׁ, וּמַה הִיא גְאֻלָּתוֹ? יִפְדֶנּוּ כְּדֵי לְהַתִּירוֹ בַאֲכִילָה בְכָל מָקוֹם, וְהַמָּעוֹת יַעֲלֶה וְיֹאכַל בִירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ד), וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְגוֹ' (עי' קידושין כ"ד):

ואם גאל יגאל. לרבות את היורש ^קפההפודה מעש"ש שנפל לו בירושה ג"כ מוסיף חומש כמו אביו, ואינו נחשב כאחר שפודה בלא הוספת חומש, ועיין מש"כ לעיל בפ' י"ט בדרשה כזו. .
(זבחים י' א')

ואם גאול יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו. כבר זכרה התורה בזה ממה שקדם ולפי שאמרה התורה בזה המקום איש מה שלא אמרה כן בשאר הדברים שקדמו שגואלים הבעלים והוא שכבר אמר בבהמה ואם גאול יגאלנה ובבית אמרה ואם המקדיש יגאל את ביתו ובשדה אמר ואם גאול יגאל את השדה המקדיש אותו למדנו מזה שאין דין תוספת חומש נוהג בפדיון מעשה שני אלא כשהיה הגואל איש ואמנם האשה פטורה מתוספת חומש ולפי שאמרה איש ממעשרו למדנו שפדיון מעשה שני שיוסיפו בו חומש כשיהיה הפודה בעל המעשר כדרך שהיה הפדיון והמעשר שלו והנה התועלת בזה המעשר הוא התועלת אשר בשאר המעשרות ועוד יש בו תועלת להטיב לעניים כמו שהתבאר בפרשת ראה אנכי וזה שכבר ימצאו רבים שיעלה מעשרם לחשבון גדול ולפי שיחוייב להם לאכלו בירושלם הנה לפי שלא יתעכבו שם מאד יתנו ממנו לעניים לאכלו שם: