תיבת גמא
כל חלב כו' עיין במ"ל פי"ג מהל' שגגות ה"ה המגיה האריך שם בד"ה אמנם וד"ה איבר אוד"ה וראיתי וד"ה אך. דבר הבא מריבויא דקרא אי לקי דאפשר רק לאיסורא ובמחלוקת שנויה הרשב"א ז"ל בתשובה תל"ט שאל השואל ח"ש אמאי לא לקי ותי' אכילה כזית משמע מריבויא לקי ובמ"מ פ"ג מהמ"א גבי בת היענה דמש"ה אין לוקה דבא מריבויא ולכאורה כל דרש חז"ל הוא הלמ"מ ורמז בקרא ואין לוקין על הלמ"מ ולא שום עונש מהלמ"מ ער"ן שבת פ' כלל גדול במשנה אבות מלאכות כו' ומיהו כל שהלמ"מ מבאר דפירוש הפסוק כך הוא לקי שפיר וכמו ע' טריפות הלמ"מ ומבאר דפירוש הפסוק לא תאכלו טריפה הכל בכלל שפיר לקי אבל מריבוין יש מחלוקת ומיהו היכא שיש איסור בביאור ע"כ הריבוי למלקות ובת היענה כתב המ"מ דל"ת חידוש הוא יע"ש ואי"ה בפ' שמיני יבואר עוד.
תורה תמימה על התורה
אשה, לריח ניחח. עיין מש"כ למעלה (פ' ה') בדרשה אשה ריח ניחח לה'.
רלב"ג ביאור המלות
כל חלב ליי'. רוצה לומר שהמכוון בהקטרת חלבים האלו הוא שיהיה כל חלב ליי' באופן שלא יאכלוהו בני ישראל והנה יתבאר במה שיבא חלק הכהנים בזבח השלמים והשאר יהי' נאכל לבלעי':