מדרש לקח טוב
פס'. ואמרת להם. להזהיר בית דין על כך אזהרה לב״ד שיעשום להקריב קרבנותם, את קרבני. זה הדם. לחמי. אלו האמורים. שנאמר (ויקרא ג׳:ט״ז) והקטירם הכהן המזבחה להם אשה לריח ניחוח כל חלב לה'. לאשי. אלו קמצים ולבונה. ריח ניחוחי. אלו בזיכי לבונה של לחם הפנים. תשמרו. שיהא מבוקר, להקריב לי במועדו מופנה לדון הימנו גזרה שוה נאמר כאן במועדו ונאמר להלן בפסח במועדו מלמד שדוחה את השבת:
ספרא
[ג] 'את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב' (ויקרא ג, ג) (ויקרא ג, ט) (ויקרא ג, יד) (ויקרא ד, ח – עיי"ש) (ויקרא ז, ג – עיי"ש) – מה תלמוד לומר?לפי שנאמר "כל חלב לה' " (ויקרא ג, טז), "כל חלב וכל דם לא תאכלו" (ויקרא ג, יז), "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" (ויקרא ז, כג), "כי כל אוכל חלב מן הבהמה ונכרתה" (ויקרא ז, כה) יכול אף חלב דפנות בכ? תלמוד לומר 'את החלב המכסה את הקרב'יכול לא יהיה בכלל עונש אבל יהיה בכלל אזהרה? תלמוד לומר 'את החלב המכסה את הקרב'. אוציא את חלב החולין ולא אוציא את חלב המוקדשין? תלמוד לומר 'את החלב המכסה את הקרב'. יכול לא יהיה בכלל עונש אבל יהיה בכלל אזהרה? תלמוד לומר 'את החלב המכסה את הקרב'. יכול לא יהיה בכלל אזהרה אבל יהיה בכלל הַקְרֵב? תלמוד לומר (ויקרא ג, ט, עיין במלבי"ם) 'את החלב המכסה את הקרב'.
ספרא
[ד] "והקטירם" – כולם כאחת. "לחם אשה לריח ניחח כל חלב לשם" – לחייב על החלב מעילה.