רש"י
אל מקום טהור. לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִחוּץ לָעִיר מָקוֹם מוּכָן לְטֻמְאָה — לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים מְנֻגָּעוֹת וּלְבֵית הַקְּבָרוֹת — הֻצְרַךְ לוֹמַר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה זֶה — שֶׁהוּא חוּץ לָעִיר — שֶׁיְּהֵא הַמָּקוֹם טָהוֹר:
הטור הארוך
אל שפך הדשן ישרף. צוה הכתוב לשורפו בחוץ לעיני הכל לומר שלא יתבייש אדם מחטאו ויתודה עליו שהרי אפי' כהן גדול מתודה ומביא חטאתו: