רמב"ן
ונודעה החטאת אשר חטאו עליה בידוע שלא יקריבו חטאת עד שידעו שחטאו אבל דרך הלשון שיאמר וכאשר יודע להם שחטאו יביאו קרבנם ולא הזכיר כן במשיח כי אין צורך ויתכן שיצוה שלא יתחייבו בחטאת הזו אלא בידיעה לא על הספק כאשם תלוי ורבותינו דרשו (ת"כ כאן) שאם ידעו שהורו ולא ידעו מה הורו יכול יהו חייבים ת"ל ונודעה החטאת ולא שיודעו החוטאים ולא הזכיר כן במשיח בעבור שאמר (ויקרא ד׳:ג׳) לאשמת העם הרי משיח כצבור:
הטור הארוך
ונודעה החטאת. כתב הרמב"ן שלא יביאו חטאת עד שידעו שחטאו אלא כך דרך הלשון כאשר ידעו שחטאו יקריבו חטאתם. ויתכן שצוה שלא יתחייבו בחטאת אלא בידיעה ודאית ולא על הספק כמו באשם תלוי: