פירושים על ויקרא 4:20: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

ועשה לפר זֶה כאשר עשה לפר החטאת. כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ — לְהָבִיא יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם, מַה שֶּׁלֹא פֵּרֵשׁ כָּאן, וְלִכְפֹּל בְּמִצְוַת הָעֲבוֹדוֹת, לְלַמֵּד שֶׁאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל הַמַּתָּנוֹת פָּסוּל; לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּנִּתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת כִּפֵּר, הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן שֶׁמַּתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת (שם ל"ט):

ועשה לפר זה כאשר עשה לפר החטאת כמו שמפורש בפר כהן משיח להביא יותרת ושתי הכליות שפירש שם שלא פירש כאן. הוסיף מלת זה על מלת לפר הראשון מפני שבזולתו אין משמעות כלל כי אילו היה זה פר והאחר שעיר או כבש היה נכון לומר ועשה לפר כאשר עשה לשעיר או לכבש אבל מכיון שזה פר כמו האחר ואינו נכון לומר ועשה לפר זה כאשר עשה לפר כי אם בתוספת מלת זה ומשני שגם זה פר חטאת כמו האחר ואינו נכון לומר ועשה לפר זה כאשר עשה לפר חטאת כי אם בתוספת מלת הראשון שאז יהיה ועשה לפר זה כאשר עשה לפר חטאת הראשון הוצרך לומר כמו שמפור' בפר כהן משיח שהוא במקום מלת הראשון ומה שאמר להביא הכליות ויותרת הכבד דלא כתיבי ביה אינו אלא אליבא דרב ישמעאל דקאמר אלא מת"ל לפר זה פר העלם דבר של צבור לפר זה פר כהן משיח ומפ' להם רב פפא משום דבעי אגמורי פר העלם דבר לשעירי עבודת כוכבי' יותרת הכבד ושתי הכליות ובפר העלם דבר לא כתיבי ביה אלא מהיקשא דועש' לפר כאשר עשה מה פר כהן משיח בכליות ויותרת אף פר העלם כן איצטריך לפר יתירא למהוי כמאן דכתיבי ביה בגופיה דלא להוי דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בהקש אלמא קרא דועשה כאשר עשה להביא יותרת וכליות שפירש בפר כהן משיח ולא פירש בפר העלם הוא דאתא ותניא נמי כותיה דרב פפא ולא אליבא דתנא דת"כ ומייתי לה בפרק ביה שמאי דתניא עשה כאשר עשה וכפר מת"ל לכפול בהזאות ללמד שאם חסר אחת מן המתנות לא עשה כלום ופרש"י ועשה כאשר עשה בפר העלם דבר כתיב לאחר שפירש בו כל מתנות דמו שנה לכתוב ועשה כאשר עשה לפר ומקרא שאינו צריך הוא שהרי כל עבודותיו נתפרשו בו חוץ מיותרת וכליות שהוא צריך ללמד מפר כהן משיח האמור למעלה הימנו והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו דהאי קרא כפרה כתיב ביה וכפר עליהם ואימורין לא מעכבי ואמר להביא יותרת ושתי הכליות ולא החלבים מפני שכל החלבים נכללים במאמר ואת כל חלבו ומן התימה איך כתב למעלה מת"ל פר לרבות פר יום הכפורי' לכליות ולחלבי' ויותרת והלא גם שם כתוב ואת כל חלב החטאת ונכללים בו כל החלבים כמו שנכללים כאן במאמר ואת כל חלבו ואם כן כמו שכתיב פה להביא יותרת וכליות לבד כך היה לומר שם וכל שכן שבת"כ שנוי כן וכבר הארכתי שם:

ועשה לפר וגו'. מה ת"ל, אלא לפר זה פר יוהכ"פ. כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח, החטאת אלו שעירי ע"ז, יכול שאני מרבה אף שעירי הרגלים ושעירי ר"ח ת"ל כן יעשה לו ^עבבאור הדרשה, דמדייק ל"ל לפרש ועשה לפר, והא כיון דאיירי בפר היה די לכתוב ועשה לו, וכן היה יכול לכתוב במקום כאשר עשה לפר, כאשר עשה להראשון, וכן מדייק מה שאמר לפר החטאת דהא כיון דזה קאי על פר כהן משיח שבראש הפרשה, וא"כ למה מציין אותו בשם פר החטאת, והא גם פר צבור שבפרשה זו נקרא פר החטאת כדכתיב בסמוך חטאת הקהל הוא, ויותר היה נכון לכתוב כאשר עשה לפר המשיח או לפר הראשון, וכן מדייק תור כל הלשון יעשה לו דהא כבר כתיב ועשה לפר
ולכן דריש שכל אלה הדיוקים באים לרמז ענינים שונים, ומפרש כסדר הפסוק, דהלשון ועשה לפר בא לרמז דכמו דהכא מעכבי עניני ההזאות ופרטיהם (המבוארים בסמוך) כך מעכב ההזאות דכתיבי בפר אחר הדומה בענינו לפר זה שנכנס ג"כ לפנים, והוא פר יוהכ"פ.
ומה דכתיב כאשר עשה לפר ולא לראשון כמש"כ, מורה רמז לפר כהן משיח האמור בריש הפרשה, וקיי"ל בקדשים דרק אז מעכב פרטי הדין רק אם שינה עליו הכתוב לעכב, ושם לא שינה עליו הכתוב, חזר והקישו כאן לפר זה כדי שנלמוד עכוביו מכאן.
וזה שציין כאן פר כהן משיח בשם פר החטאת בא לרמז דקרבן אחר הדומה בענינו לפר זה והוא השעירים הבאים על העלם דבר בחטא ע"ז ולא נתפרשו שם (פ' שלח) פרטי הדינים שנוהגים בהם צריך לנהוג בהם כמו בפר זה.
אכן כדי שלא נרבה גם שעירי הרגלים ושעיר ר"ח שנקראים ג"כ חטאת שינהגו גם בם פרטי דין פר כהן משיח, על זה בא לרמז יתור הלשון יעשה לו שהוא מיותר כולו כמש"כ, דהא כבר כתיב ועשה לפר. .
(זבחים ל"ט ב')