Quotation_auto על ויקרא 4:20

ועשה לפר כאשר עשה מה תלמוד לומר לכפול בהזאות ללמד שאם חסר אחת מן המתנות לא עשה כלום. ואין לי אלא מתן שבע שמעכבת בכל מקום מתן ארבע מנין תלמוד לומר כן יעשה. לפר זה פר יום הכפוים. כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח. החטאת אלו שעירי ע"ז. יכול שאני מרבה אף שעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים תלמוד לומר החטאת כן יעשה לו. ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שרבה הכתוב ומעט מרבה אני את אלו שמכפרין על עבירת מצוה ידועה ומוציא אני את אלו שאין מכפרין עלן עבירת מצוה ידועה. וכפר אף על פי שלא סמך. ונסלח אף על פי שלא נתן שירים. ומה ראית לפסול בהזאות ולהכשיר בסמיכה ושירים. אמרת פוסל אני בהזאות שמעכבות בכל מקום ומכשיר אני בשירים וסמיכה שאין מעכבות בכל מקום. מתן שבע שמעכב בכל מקום היכא. אמר רב פפא בפרה ובנגעים. מתן ארבע מנין תלמוד לומר כן יעשה. מאי שנא מתן שבע דכתיבן וכפילן מתן ארבע נמי כתיבן וכפילך. אמר ר' ירמיה לא נצרכה אלא לר"ש. דתניא למעלה אמר קרן קרנות שתים למטה אמר קרן קרנות ארבע דברי ר"ש. רבי יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר על קרנות המזבח אשר באהל מועד לרבות כל קרבנות שבאהל מועד. ור' יהודה האי כן יעשה מאי עביד ליה לכדתניא לפי שלא למדנו לפר יום הכיפורים לסמיכה ושירי הדם מנין תלמוד לומר כן יעשה. ולפר יום הכפורים לא למדנו הא אמרת לפר זה פר יום הכפורים. אצטריך סד"א ה"מ עבודה דמעכבת כפרה אבל עבודה דלא מעכבת כפרה אימא לא קמ"ל. ור"ש האי באהל מועד מאי עביד ליה מיבעי ליה שאם נפתחה התקרה של היכל לאהיה מזה. ואידך מאשר. ואידך אשר לא דריש. אביי אמר לרבי יהודה נמי אצטריך סלקא דעתך אמינא מידי דהוה אסמיכה ושירי הדם דאף על גב דכתיבי וכפילי לא מעכבן מתן מתן ארבע נמי לא תעכב קמ"ל:

וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל, מנין אתה אומר שאם עיכב אחד מן השבטים ולא הביא שהוא מעכב את הכפרה, ת"ל וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל, ונסלח להם שומע אני בין שוגגין בין מזידין, תלמוד לומר כי שגגה היא. רבי אליעזר אומר בא הכתוב לעשות זדון הצבור כשגגה שאפילו הן מזידין יהו לפניו כשגגה לכך נאמר כי שגגה היא. רבי אומר מנין אתה אומר שאם היו מקצת צבור מזידין ומקצתן שוגגין שיהו לפניו כשגגה, תלמוד לומר כי שגגה היא. והם הביאו את קרבנם אשה לה' רבי יאשיה אומר שבט שעשה על הוראת בית דינו אותו שבט מביא ושאר שבטים פטורין. עשה על הוראת ב"ד הגדול אותו שבט מביא פר ושאר שבטים מביאין על ידו, מה הן מביאין על ידו שנים עשר פרים. רשב"י אומר שלשה עשר שרשב"י אומר פר אחד לב"ד. הדא דאת אמר בשאר מצות אבל בע"א מתחייב פר ומתחייב שעיר פר לעולה ושעיר לחטאת לכך נאמר פרשה זו. רוב שבט ככל השבט רוב הצבור ככל הצבור. והם הביאו את קרבנם אשה לה' זו עולה, וחטאתם זה חטאת [ע"א]. על שגגתם זו [פר העלם דבר של צבור, חטאתם על שגגתם] חטאתם כשגגתם מה שגגתם בכל המעשים אף חטאתם בכל המעשים. וכפר הכהן הואיל והמשיח בכלל עם יצא מכלל עם לידון בפר והנשיא בכלל עם יצא לידון בשעיר יכול שיהו נידונין על ע"א בפני עצמם, תלמוד לומר וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל. מנין לרבות גרים נשים ועבדים, תלמוד לומר על כל עדת בני ישראל. ונסלח להם כי שגגה היא, על שגגתם וחטאם לשם, והם הביאו את קרבנם לפני ה' מביאים הם חטאתם לפני ה', על שגגתם הרי חטאתם כשגגתם מה שגגתם טעונה וידוי ותנופה וכפרתם מבפנים ושרפתה אבית הדשן אף חטאתם (כתוב ברמז תס"ט בפסוק ועשה לפר כאשר עשה). ונסלח אין לי אלא אנשים נשים מנין, תלמוד לומר ונסלח לכל עדת בני ישראל, ולגר הגר בתוכם, לפי שמעשה בישראל צריך להביא את הגרים ובכל מקום שמביא את ישראל צריך להביא את הגרים ולגר הגר בתוכם. כי לכל העם בשגגה להוציא את המשיח. שהיה בדין צבור מביאין קרבן על כל המצות (ומביאין קרבן על ע"א) ומשיח מביא קרבן על כל המצות (ומביא קרבן על ע"א) אם למדתי לצבור כשם שמביאין קרבן על כל המצות כך מביאים קרבן פר על ע"א אף משיח כשם שמביא קרבן על כל המצות כך מביא קרבן על ע"א, ועוד ק"ו ומה אם במקום שאין הצבור מביא פר משיח מביא פר, כאן שהצבור מביא פר ושעיר אינו דין שמשיח מביא פר ושעיר, תלמוד לומר כי לכל העם בשגגה להוציא את המשיח: