רמב"ן
ואם לא תגיע ידו די שה הקל הכתוב על החוטא באלו להביא קרבן עולה ויורד ויתכן שהטעם בשבועות מפני שאינן חייבי כריתות ובטומאת מקדש וקדשיו מפני שהוא טועה בדבר מצוה כי הכהן האוכל קדשים והבא למקדש להשתחוות או להקריב קרבן עוסק הוא במצוה ודעתו לשמים ולפיכך אע"פ שחטא בהעלמת הטומאה ריבה לו הכתוב כפרות ואמר ר"א (אבן עזרא על ויקרא ה׳:ז׳) כי טעם אחד לעולה שיקרב על המזבח כנגד האמורין בחטאת הבהמה ויפה פירש:
אור החיים
ואם לא תגיע ידו וגו'. פירוש הגם שהגיעה ידו ליותר מב' תורים וב' בני יונה, כל עוד שלא השיג ידו די שה חסר איסור או חסר פונדיון הרי זה מביא קרבן עני.
שד"ל
אחד לחטאת ואחד לעולה: כדי שיהיה בהם חלק לכהנים וחלק לגבוה כי מאותו שיהיה לחטאת יאכלו הכהנים, ואשר יהיה לעולה הוא כלו לגבוה (דון יצחק וכן נראה כוונת ראב"ע).