משך חכמה
שתי תורים או שני בני יונה לד'. משום שאינן נפדין במום והמה לד', אבל בצאן כתיב אשמו לד', שההקדש הוא לד', אבל אם הומם מצי לפדות אותו ויצא לחולין וא"כ אין הכשבה עצמה לד' ודו"ק.
משך חכמה
אחד לחטאת ואחד לעולה. בתו"כ, שתקדום חטאת לעולה. פירוש, דביולדת עולה קודם לחטאת בהפרשה היינו בשעת הקדשה. וזה שאמר אחד לעולה ואחד לחטאת בשעת הפרשה והביא אותם כו'. וזה ששנינו במשנה דכל התדיר חטאת העוף קודם לעולת העוף וכן להקדשה, דאלו להקרבה יליף מלקמן והקריב את כו' לחטאת ראשונה. והא דאמר הגמרא למקראה הקדימה הכתוב לפרש"י דלקרות בפרשה (ותוספות תמהו ע"ז) היינו, דאם היה כתוב אחד לחטאת ואחד לעולה הו"א דשנה הכתוב לעכב, ולכן הקדים עולה דאינו מעכב. עיין זבחים דף ה' ע"א ד"ה עולתה ודו"ק בכ"ז. ואכמ"ל.