מי השלוח
ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו. מדו הוא הכתונת שמכפר על כעס (ערכין ט"ז.) ושפיכות דמים, ומכנסי היינו נגד תאוה כי מכנסים מכפרים על גלוי עריות, ורומז על מי שהוא נקי עכ"פ בתאוה וכעס יכול להתקרב לה'.
מי השלוח
והרים את הדשן וכו' ושמו אצל המזבח. ענין תרומת הדשן שהיה חותה מלא מחתה מן המאוכלות הפנימיות שהוא מורה על יראה. ושמו אצל מזבח במזרחו של כבש, היינו שכל נקודה של חיים הנמצא באומות העולם בהמובחרים שבהם העיקר הוא יראתם, ומה שעשתה יראה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסולייתה [ירושלמי שבת פ"א,ה"ג], היינו מה שאצלם עטרה, זאת עושה הכהן קודם כל עבודה. אך נאמר ושמו ודרשו חז"ל (פסחים כ"ו.) בנחת שלא יפזר וטעון גניזה במקומו, היינו שלא יבזה זאת המדה וכמו שאמרו חז"ל (ברכות ל"ג:) אטו יראה מילתא זוטרתא היא. היינו כי יצטרך בהכרח בזה העולם נגד האומות לברר את עצמו בכל התאות ולעתיד יהיה רק מדות האהבה שולטת.
רש"י
מדו בד. הִיא הַכֻּתֹּנֶת, וּמָה תַּ"ל מִדּוֹ? שֶׁתְּהֵא כְּמִדָּתוֹ (שם):