ילקוט שמעוני על התורה
ולבש הכהן מדו בד. מדו כמדתו. בד שיהו של בוץ. בד שיהו חדישם. בד שיהו שזורין. בד שיהא חוטן כפול ששה. בד שלא ילבש בגדי חול עמהן. אמר אביי לרב יוסף בשלמא שיהו של בוץ קא משמע לן דבוץ אין מידי אחרינא לא. אלא בד שיהו חדשים חדשים אין משוחקים לא והתניא משוחקים כשרין. וליטעמיך בד שיהא חוטן כפול ששה בד חד חד לחודיה משמע. אלא הכי קאמר בגדים שנאמר בהן בד צריכים שיהו של בוץ חדשים, שזורין שיהא חוטן כפול ששה יש מהן למצוה ויש מהן לעכב. ממאי דהאי בד כיתנא הוא, אמר ר' יוסי בר חנינא דבר העולם מן הקרקע בד בבד. ואימא עמרא, עמרא מיפצל כיתנא נמי מיפצל על ידי לקותא מיפצל. רבינא אמר מהכא פארי פשתים. והא עד דלא אתא יחזקאל מנלן. גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא. מה ת"ל ילבש להביא מצנפת ואבנט להרמת הדשן דברי ר' יהודה. ר' דוסא אומר להביא בגדי כהן גדול בי"ה שהן כשרין לכהן הדיוט. ר' אומר שתי תשובות בדבר חדא אבנט של כהן גדול לא זהו אנט של כהן הדיוט.
ילקוט שמעוני על התורה
והרים את הדשן אשר תאכל האש יכול עצים ת"ל עולה. אי עולה יכול אברי עולה ת"ל אשר תאכל האש הא כיצד חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד. ושמו בנחת, ושמו כולו ושמו שלא יפזר. בעי רבי אבין תרומת הדשן בכמה מתרומת מעשר ילפינן לה או מתרומת מדין ילפינן לה. ת"ש דתני ר' חננינא נאמר כאן והרים ונאמר להלן והרים מה להלן בקומצו אף כאן בקומצו אף כאן בקומצו:
ילקוט שמעוני על התורה
ושמו אצל המזבח אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו. והיר תרומת הדשן דנעשית מצותו וכתיב ושמו אצל המזבח שם תהא גניזתו. משום דהוי תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין. תרומת הדשן הא דאמרן, בגדי כהונה דכתיב והניחם שם הניחם לרבנן דאמרי והניחם שם מלמד שטעונין גניזה אלא לר' דוסא דאמר מותרין הן לכהן הדיוט מאי איכא למימר. משום דהוי תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד. הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר. תרי מעוטי כתיבי כתבי הכא ושמו וכתיב התם הערופה. דשון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין. בשלמא מזבח החיצון דכתיב ושמו אצל המזבח מזבח הפנימי מנלן. א"ר אלעזר א"ק והסיר את מראתו בנוצתה אם אינו ענין למזבח החיצון תנהו ענין למזבח הפנימי, ואימא אידי ואידי במזבח החיצון ולקבוע לו מקום אם כן לימא קרא אצל מאי הדשן דאפילו מזבח הפנימי מנורה מנלן מדשן הדשן: