מזרחי
במקום קדוש ואי זהו בחצר אהל מועד. הודיענו בזה שהוא הבדל ואי זה קדוש בחצר אהל מועד לאפוקי מחנה לויה שגם הוא נקרא קדוש כדתנן בפ"ק דכלים הר הבית מקודש ממנו שאין זבין וזבות ויולדות נכנסות שם וכך שנו בת"כ במקום קדוש יכול במחנה הלוים ת"ל בחצר אהל מועד אין לי אלא בחצר אהל מועד מנין לרבות את הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ת"ל במקום קדוש ששניהם הוצרכו כל אחד לעצמו שאלו כתוב במקום קדוש בלבד ה"א גם מחנה לויה בכלל שהרי גם הוא מקום קדוש הוא כדתנן בפרק קמא דמסכת כלים כדלעיל כתב בחצר אהל מועד לומר שאינו כשר לאכילה אלא משער ניקנור ולפנים בלבד אבל משער ניקנור ולחוץ לא ואילו כתב בחצר אהל מועד בלבד ה"א דוקא אותן בניינות שהן בחצר אהל מועד ראויות לאכילה אבל הלשכות שהן בנויות בחול ופתוחות לקדש לא ת"ל במקום קדוש לומר שאף הלשכות בכלל ובפרק אי זהו מקומן תניא מניין ללשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש שהכהנים נכנסין ואוכלין שם קדשי קדשים ושיירי מנחות תלמוד לומר בחצר אהל מועד יאכלוה התורה ריבתה חצרות הרבה אצל אכילה אחת ופרש"י במקום קדוש ובחצר אהל מועד: