תיבת גמא
חלב יעשה לכל מלאכה ער"מ ז"ל פ"ח מהל' מ"א ובמ"ל שם אי איסור הסחורה מ"ה או מדרבנן מדכתב הר"מ ז"ל חוץ מחלב והקשה מבכורת ז' דלמא לסחורה וכן הקשה התי"ט פ"ז דשביעית וי"ל דלמא לסחורה ומנלן דהתיר הכתוב ב' לאוין אמ"ה ודם דלמא רק איסור סחורה ומיהו אם נאמר דהדר ביה ממה דהוה סבור איסור דם דאל"כ אין ראיה מחריצי החלב דם שבשלו כו' עיין כר"ו ופריי י"ד ק"ה בכבוש בדם אלא הדר ביה ובתר השתא אזלינן ומוסק שרי עא"ח רי"ו במ"א מ"מ איסור סחורה אין חידוש דהתיר הכתוב חלב נבילה ורק עשה יהי' משא"כ להתיר לאו באכילה אמ"ה חידוש אימא לא ועיין פני משה ירושלמי ב"ק כתב כעין זה. וי"ל באמת מנלן דאין עושין סחורה מדבר האסור באכילה דיליף במה מצינו ממינים טמאים ולא נימא חלב נבילה תוכיח ול"ש כה"ג לחומרא נקשינן וק"ו נמי איתא חלב שכרת וי"ל מה לחלב שהותר מכללו ודם אי הוה הותר מכללו הוה א"ש הא דנמכרין לגננים ואי"ה יבואר במ"א ומהא דכתב הר"מ ז"ל שהרי הותר הכתוב חלב י"ל כמ"ש הט"ז בי"ד קי"ז דכי הורשו חז"ל לעשות סייג שלא נתפרש בתורה היתר משא"כ במפורש היתר אין כח בידם לאסור יע"ש ומהא דאמרינן לר"ע היתר הנאה ל"צ ואכתי צריך היתר סחורה אי הוה מ"ה וצ"ע ומ"ש המ"ל דאי מדרבנן אמאי אסור בספק תורה אף למ"ש מהריב"ל הובא בש"ך י"ד ק"י א"א ספק דרבנן ע"י גלגול לקולא י"ל זה למ"ד ספק מ"ה לחומרא לא להר"מ ז"ל דסובר כל ספק מ"ה שריא. ובדרוש הארכתי. ומומיי"א שהביא שם י"ל דאינו מאכל בריאים כ"א לרפואה לא חיישינן ביה שלא אסרה תורה כ"א הראוי לאכילה. וצ"ע. ומוסק למ"ד אסור משום דם י"ל דאסור להסתחר בו כתבתי במ"א מזה. ומקילין ישראל ונשים לוקחים מהטבחים בני מעיים ריאה וכבד ובני מעיים הן כשירות וטריפות ומסתחרים בהם י"ל הוה כנזדמנו דאי לא יקחו הטריפות מהטבחים לא ימכרו להם כלל וצ"ע. ועתו' ב"ק ע"ב ב' ד"ה בחלב אם במקום שעומד לאכילה אסור והתורה אפשר מיירי בעומד למשוח עורות ולנודות. עיין פ' שמיני.
תיבת גמא
ואכל לא תאכלו עיין זבחים ע"א א' התורה אמרה כו' ובתוס' שם למ"ד איסור מוסיף למה לי קרא היינו נבילה אחלב איתוסף לגבוה ואף בעלת מום כולל הוה ולמ"ד אוירא גרם י"ל דה"ה קרא יבוא איסור חלב ויחול על טריפה אם נטרפה ממעי אמו וכן נבילה כה"ג במעי אמו והוציא החלב לחוץ חייל חלב עליה וצ"ע.
רש"י
יעשה לכל מלאכה. בָּא וְלִמֵּד עַל הַחֵלֶב שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת: