משך חכמה
וחלב טרפה. וכו'. בתו"כ ת"ל טרפה יצאת בהמה טמאה שאין לה טרפה ממשמע מוצא אני בהמה טמאה שאין לה טרפה כו' ת"ל חלב לא תאכלוהו, חלב שאסור באכילה טיהרתו יצא חלב חיה טהורה שמותר באכילה. ולפי הגירסא בש"ס זבחים דף ע' מי שחלבה אסור ובשרה מותר יצא חיה שחלבה ובשרה מותר, קשה טובא א"כ טרפה למעט טמאה למה לי, הלא טמאה אין חלבה חלוק מבשרה ושניהן אסורין, וע"כ דהגירסא העיקרית כמו דתנן בתו"כ וכן א"ש בזה דברי רש"י שם ע"א ועוד הכתיב ואכל לא תאכלוהו ופירוש וחלב חיה מותר בלא טעמא דחלבה חלוק מבשרה, משמעות פשט הכתוב אי אפשר בחלב חיה, ואיך מעקר קרא מדוכתיה (ומסולק קצת קושית תוס') ובשעה"מ פ"ד מהלכות מאכלות אסורות תמה על דברי הגמרא ולא ראה הגירסא בתו"כ ודו"ק.
משך חכמה
לא תאכלוהו. בתו"כ פרשה י' לא תאכלוהו יכול לא יאכילנו לאחרים ת"ל ואכל מאכילו אתה לאחרים. הרי קרא מפורש להתירו בהנאה (עיין ק"א) א"כ קשה על מה דתניא לקמן פסקא ח' יעשה לכל מלאכה כו' ריה"ג אומר יכול במלאכת הקדש יהא מותר במלאכת הדיוט יהא אסור ת"ל לכל מלאכה, והא קרא מפורש ואכל להתירו בהנאה.