רש"י
והקטיר הכהן את החלב. וְאַחַ"כַּ והיה החזה לאהרן, לִמְּדָנוּ שֶׁאֵין הַבָּשָׂר נֶאֱכָל בְּעוֹד שֶׁהָאֵמוּרִים לְמַטָּה מִן הַמִּזְבֵּחַ (ספרא):
תורה תמימה על התורה
והיה החזה. תניא, יכול יהיו כהנים זוכין בחזה ושוק קודם הקטרת אימורין, ת"ל והקטיר הכהן את החלב המזבחה והדר והיה החזה לאהרן ולבניו קליתכן דדייק דכיון דעיקר כונת הפרשה כאן איירי בענין שייכות חזה ושוק לכהנים, וענין ההקטרה הוא ענין בפני עצמו שכבר נתבאר לעיל בפרשה, א"כ למה נקט כאן באמצע ענין זה דבר ההקטרה, וגם לא הו"ל להפסיק בענין ההקטרה באמצע הענין מחזה, אלא הול"ל את החזה להניף וגו' והיה החזה לאהרן ולבניו והקטיר הכהן, ולכן דריש שבא להורות דקודם הקטרת אימורין אין הכהנים זוכין בחזה ושוק. ומטעם זה נחשב הדבר לבני עלי לחטא.
.
(פסחים נ"ט ב')
(פסחים נ"ט ב')
רלב"ג ביאור המלות
והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו. ר"ל שלא יזכו הכהנים בחזה ושוק אם לא אחר הקטרת החלבים במזבח ונאמר לאהרן ולבניו להורות כי כהן גדול נוטל חלק בראש אף על פי שאינו מקריב: