מדרש לקח טוב
פס'. ויקרב את האיל השני. מלמד שהשני ממלא את הראשון שאם הקריב האחד ולא הקריב השני לא יצא ידי קדושו המלואים שהוא משלים עם הכל. ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל בשמחה ואותו היום עשאוהו יום טוב. משל לפורע את חובו ועושה יום טוב. כך כיון שנקדשו הכהנים ונתקדשו הכלים עשאוהו לאותו היום יום טוב. מכאן סמכו חכמים שכל המשלים מסכתא צריך לעשות יום טוב לחבירו כל שכן שמשלים לימודה. וכן היה עושה כהן גדול יום טוב לאחיו בשעה שהיה יוצא בשלום מן הקדש:
העמק דבר
ויקטר משה את כל האיל. אע״ג שעתה לא היה אלא קרב וכרעים מכ״מ אחר שהעלו אלו היה מהפך בצינורא בכל האיל. משא״כ להלן ביום השמיני לא היה הקטרה באש עד שיצא האש מן השמים וההקטרה דכתיב שם אינו אלא הנחה על העצים מש״ה לא כתיב בהקטרה שניה אלא את הקרב וכרעים על העולה:
העמק דבר
כאשר צוה וגו׳. היינו כדברינו דאע״ג דבצווי היה ראוי להיות הקטרה אחת אבל הקבלה היה שאפשר לעשות שתי הקטרות: