רמב"ן
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח לא ידעתי אם מערבן להזאות הללו כמו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח (ויקרא ט״ז:י״ח) וכן לא נתברר לי מה טעם איחר הזאות הללו לאחר הקטרה של מלואים כי בצואה (שמות כט כא) הקדים ההזאות ואח"כ אמר ולקחת מן האיל החלב והאליה (שם פסוק כב) ואולי בעבור שאמר שם (ויקרא ח׳:כ״א) וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו למד משה כי הוא הדבר המאוחר הנעשה בהם שבו יהיו קדושים לגמרי כי לא הזכיר שם במשיחה (שם ז) קדוש ולא במתן בהונות (שם כ) וכאן אמר וימשח אותו לקדשו (ויקרא ח׳:י״ב) לא שיקדש לגמרי עד שעשה ההזאות ואמר בהן (כאן) ויקדש את אהרן ואת בניו והנה השלים קדושת האב והבנים כאחת בהזאות הללו וכך אמרו בת"כ (צו מלואים לד) ויקדש את אהרן הא למדת שלא שלם קדוש אהרן והבנים אלא בהזאת דם:
הטור הארוך
ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח. כתב הרמב"ן לא נתברר לי למה איחר הזאות הללו לאחר הקטרת של מילואים כי בצוואה הקדים ההזאות ואחר כן אמר ולקחת מן האיל החלב והאליה ואולי בעבור שאמר שם וקדש הוא ובגדיו ובגדי בניו למד משה זה כי הוא הדבר המאוחר הנעשה בהן שבו יהיו קדושים לגמרי כי לא הזכיר בצוואה קדוש לא במשיחה ולא במתן בהונות ומה שאמר כאן וימשח אותו לקדשו לא נתקדש לגמרי במשיחה אלא עד שגמר ההזאו' ואמר בהם ויקדש אותם את אהרן ואת בניו והנה השלים קדושת האב והבנים כאחת בהזאות הללו:
מדרש לקח טוב
פס'. ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח. שלשה מיני דמים אמורין בפרשה אין דומין זה לזה. הראשון טעון שש מתנות זריקה ומתן סביב הזיה וחטוי יציקה וכפרה. והשני שתים זריקה ומתן סביב. והשלישי טעון שש עשרה טעון שש מתנות בוהנות שלש באהרן ושלש בבניו. ויש אומרים תשע שלש באהרן ושש בבניו. ויש אומרים חמש עשרה שלש באהרן וי"ב בבניו שנא' (במדבר ג׳:ב׳) ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר וכתיב (שם) אלה שמות (בנות) [בני] אהרן הכהנים (חמשה) [המשוחים] וגו' וטעון זריקה על גבי המזבח וטעון להזאות. ויש אומרים תשע ויש אומרים ט"ו כענין של מעלה למדנו שלא שלם קידוש אהרן ובניו אלא בהזאת הדם: