פירוש על ויקרא 8:31

כאשר צויתי. פירוש על האכילה צוה כבר שיאכלוה ועתה הוא מצוה על המקום, הא למדת מצוה על האכילה, ומצוה על המקום ואם ירצה שלא לאכול הרי זה בטל המצוה, ואם ירצה לאכול חוץ מהמקום הרי זה בטל המצוה. ואומרו לאמר פירוש לא שצוה מעצמו אלא ממה שנאמר לו מפי השכינה:

רשם תאכלו אותו. תניא, היו לשכות בנויות בחול ופתוחות לקודש כהנים נכנסים ואוכלים שם קדשי קדשים ^יגר"ל חדרים הבנוים בהר הבית ופתוחים לחומת העזרה, ונתבאר ענין זה לעיל פרשה זו בפסוק בחצר אהל מועד יאכלוה (ו' ט'), יעו"ש. , והא דכתיב בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו – קדשי שעה שאני ^ידר"ל גזירת הכתוב הוא במלואים, אבל בשארי קדשים כיון דיש דרשה מיוחדת על רבוי לשכות כאלה לא ילפינן ממלואים, וטעם הדבר דמלואים שאני הוא משום דכנראה הקפיד הכתוב על היותם באהל מועד בזמן המלואים כדכתיב בסמוך ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים. [שם נ"ו א']

בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו ואת הלחם אשר בסל המלואים. הנה נוהג איל המלואים ובלחמו מנהג קדשי הקדשים לאכלו במקום קדוש ולבשלו במקום קדוש ואם הוא כשלמים מפני שבו נשלם קדשת אהרן ובניו: