רמב"ן
ויתן עליו את הכתנת ויחגור אותו באבנט זה היה הסדר שעשה בו משה אבל בצואה אמר (שמות כט ה) והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפוד כי רצה לכלול את האבנט בכלם בצוואה אחת ואמר (שם פסוק ט) וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו והנה הלבישו הכתונת עם האבנט ואחר כן המעיל והאפוד כסדר האמור שם והקדים בכאן "ויחגור אותו בחשב האפוד" קודם שישים עליו החשן כי משה ידע בדרך הלבישה כי לעולם תכף ללבישת הבגד יחגור אותו בחגורה העשויה לו באבנט תכף לכתונת ובחשב תכף לאפוד ואין ראוי שתהיה לבישת האפוד בהפסקות אבל שם נאמר ואת האפוד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפוד לפי שקצר שם בענין החשן ולא אמר שיתן אותו באפוד ולא שישים שם האורים והתומים שכבר צוה כל זה במעשה האפוד והחשן (שם כח):
הטור הארוך
ויתן עליו את הכתנת ויחגר אותו באבנט. כתב הרמב"ן בצואה כתיב והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפוד וכאן הזכיר אבנט מיד אחר הכתנת והטעם מפני שמשה עשה כסדר שכן דרך אחר הכתנת לחגור אותו באבנט אלא בשביל שרצה לכלול כולם בצוואה אחת על האבנט אמר לבסוף וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו אבל לעולם הסדר הוא כמו שאמר כאן כתונת ואבנט ומעיל והקדים בכאן ויחגור אותו בחשב האפוד קודם שישים עליו החושן כי משה ידע בדרך הלבישה כי לעולם תכף ללבישה יחגור אותו בחגורה העשויה לו כמו באבנט מיד אחר הכתונת ובחשב מיד אחר האפוד שאין ראוי שתהא לבישת האפוד בהפסקה אלא שם נאמר ואת האפוד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפוד לפי שקיצר שם בענין החשן ולא אמר שיתן אותו באפוד ולא שישים שם האורים והתומים שכבר ציוה כל זה במעשה החשן והאפוד: