פירושים על ויקרא 9:22: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

מאור ושמש

וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ויבוא משה ואהרן אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם יש לדקדק שתיבות אלו וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים הוא מיותר לגמרי כי בוודאי אחר שגמר סדר כל הקרבנות בוודאי היה יורד מעל גבי המזבח ולמה לי זאת לאשמעינן שירד אחר עשית החטאת והעולה והשלמים עוד צריך להבין אמרו ויבוא משה ואהרן אל אוהל מועד גו' ולא פי' למה נכנסו עוד הפעם ופי' רש"י עפ"י ברייתא דת"כ שנכנס ללמדו על מעשה הקטורת קשה הלא בוודאי לא היה אהרן נכנס לשמש כלל בעבודה אם לא למד תחילה כל סדר עבודה גם מה שפי' רש"י עוד ד"א כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל היה מצטער ואומר כו' אמר לו למשה משה אחי כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל עדיין צריך להבין שהלא גם עתה ואמרו בשביל שנכנס משה עמו לאוהל מועד ירדה השכינה בשביל משה ועדיין לא יצא אהרן מידי בושה ויראה לרמז כך דהנה הצדיק אשר לו יד ושם להעלות ולקשר נשמות בני ישראל בשורשם ולהעלותם למעלה לשרשם הן בעת שדורש ברבים לעורר לבבות בני ישראל לתשובה הן בעמדו להתפלל עבודת התפילה בפני העמוד והוא שליח ציבור לעדתו וממילא השליח ציבור צריך לקשר כל הנשמות שמתפללים עמו ולהעלותם למעלה ולעורר לבבם בעת התפילה בהתעוררת גדולה בתשובה הצדיק כזה בעת שמעורר לבבות בני ישראל בתשובה אזי המחשבות זרות של הציבור נופלים על זה הצדיק מחמת התעוררת שהכניס בלבם ומחמת התקשרותם עמם אזי כל מחשבתם נופל על הצדיק ומבלבלים את הצדיק מעבודתו אותן המחשבות של העולם כידוע לכל משכיל וגם איתא במדרש כשמתפללי' עשרה ב"א ואחד יורד לפני התיבה עליו נאמר כשושנה בין החוחים עיין במדרש כמו החוחים עוקצים לשושנה העומדת ביניהם כך עוקצים המחשבות ב"א לשליח ציבור וגם כך שמעתי מפי אדומו"ר מו"ה אלימלך זצוק"ל שאמר בשביל הרב ר' בער מראוונא שאמר בשם הבעש"ט שהדורש ברבים נמשל למרא וחצינא שמשליך הזבל מהבית לנקות את הבית ונתלכלך בעצמה כך הוא השליח ציבור הן בעת הדרשה הן בעת עומדו לפני העמוד שמזכך בני אדם שמעוררים בתשובה ע"י והוא נופל קצת ממדריגתו עי"ז מחמת שמחשבות של העולם נופלים עליו וכן היה בעת שהיה בהמ"ק קיים והמזבח על מכונו והיה הכהן עובד עבודה ומכפר בעד עמו היה נופלים עליו המחשבות האנשים אשר היה מקריב קרבנותיהם לכן היה הלוים יודעים וגם הכהנים עי"ז מחשבות אנשים ההם אם כבר הרהרו בתשובה שלימה אם לאו ואם עדיין לא נגמרו להלהיב הלבבות בתשובה שלימה בהתלהבות כראוי אזי הי' הכהן מרמז לבן לוי איזה רמז והתחילו לנגן בהתעוררות יותר ובנעימה יתירה הצריכה להתעוררת זו כדי לעורר האיש ההוא שהביא הקרבן לתשובה שלימה וכן איתא בספר ברית מנוחה ע"ש ועצה היעוצה להצדיק הנ"ל שלא יזיק לו המחשבות והרהורים של העולם אשר מעורר לבבם לעבודתו ית"ש שמעתי מאדומו"ר הרב מו"ה מנחם מענדיל מפריסטק זצ"ל שיראה שיבוא כל המתפללים בזה הציבור בעת שמתחיל החזן להתפלל בפני העמוד ועכ"פ לא יאחרו לבוא מעת שמתחיל בקרבנות כי בפרשת הקטורת הוא יכול לקשר אותם יחד ועדיין הוא בעולם עשי' ואז כשמקשר אותם אתו עמו בעולם העשי' באמירת הקטורת אזי אח"כ בעת שמתחיל החזן לילך מעולם לעולם בעת הזמירות בעולם היצירה ובשעת ברכת ק"ש בעולם הבריאה ולן בתפילה באצילות כידוע אזי לא יזיקו מחשבתם כלל מחמת שקישר אותם בשעת אמירת הקטורת ודפח"ח ע"כ יש לומר שלכך היה צריך הכהן להקטיר הקטורת בין דם לאברים מפני כי עיקר גמר הכפרה היה נגמר בעת עליות העשן מהקטרת האברים אז היה נגמר היחוד של הקרבן ולכן היה מקטיר הקטורת תחילה והיה מקשר בעת הקטורת כל מחשבות הציבור כי לכולם חלק בקרבנות הציבור והיה מקשר אותם בעת עשית הקטורת ע"כ היה אח"כ מקטיר האברים ונגמר היחוד בקדושה שלימה וזהו ביאור הכתובים הנ"ל וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ר"ל כשהקריב כל הקרבנות של הציבור ממילא קישר אותם למעלה בהתעוררת תשובה ונפל עליו מחשבתם והרהורים שלהם ונפל ממדריגתו וזהו ירידה אצל הצדיק ע"כ נאמר וירד מעשות גו' ר"ל שירד ונפל ממדריגתו ע"כ אמר למשה משה אחי כך עשית לי ונתביישתי כי זה הוא ביוש גדול אצל הצדיק בעת שנופל קצת מקדושתו ע"כ נאמר ויבוא משה ואהרן אל אוהל מועד ופי' שנכנס עמו ללמדו על מעשה הקטורת ר"ל שלמדו משה איך לקשר את הציבור בעת עשית הקטורת ולא יזיקו לו מחשבתם בעת היחוד וזה לא היה אהרן יודע מעיקרא הגם שידע עיקר כוונת הקטורת אבל זאת יוכל להיות שלא היה יודע ולימד אותו משה אז בעת הזאת ויצאו ויברכו את העם ודו"ק.
שאל רבBookmarkShareCopy

תפארת שלמה

וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. לכאורה כאן לא הי' הציווי של ברכת כהנים. אולם כבר בארנו בפי' הפ' וידי משה כבידים עפ"י הזוה"ק שהיו ידיו מכובדים. וז"ש וכאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל. כי כן כח הצדיק בהרמת ידיו לבד יכול ג"כ להשפיע להוריד חסדים. וזה ג"כ הפי' וישא אהרן את ידיו בהרמת ידיו לבד בלי שום ברכת כהנים הי' מברכם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רקנאטי על התורה

וישא אהרן את ידו אל העם וגו'. נכתב ידו חסר רמז ליד שנית שהיא למעלה מן השמאלית בנשיאות כפים וכן ויהי ידיו אמונה:
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

רלב"ג ביאור המלות

זמין למנויי פרימיום בלבד

קיצור בעל הטורים

זמין למנויי פרימיום בלבד

ברכת אשר על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

תורה תמימה על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

קיצור בעל הטורים

זמין למנויי פרימיום בלבד

ברכת אשר על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

תורה תמימה על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

תורה תמימה על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

תורה תמימה על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

תורה תמימה על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

תורה תמימה על התורה

זמין למנויי פרימיום בלבד

אילת השחר (מלבי"ם)

זמין למנויי פרימיום בלבד

אילת השחר (מלבי"ם)

זמין למנויי פרימיום בלבד

אילת השחר (מלבי"ם)

זמין למנויי פרימיום בלבד