פירוש על ויקרא 9:5

ויקחו את אשר צוה משה כו' ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'. הנ"ל דהנה סדר העבודה הוא תחלה לעלות מעלה מעלה כמו שסדרו אנשי כנה"ג בסדר התפלה תחלה להתקן ולעלות בעשי' ואח"כ ביצירה ואח"כ בבריאה אצילות כו' כידוע להעובדים ובאים בשערי העולמות בתפלתם עד תפלת י"ח. אח"כ יורד השפע בשים שלום ואח"כ נפילת אפיים וכו'. היינו שבתחלה צריך להתקן ולעלות דרך כל העולמות מעלה מעלה ולעמוד לפני ה' בהיכל המלך ואח"כ שוב מוריד משם השפעות טובות מטה מטה כנ"ל. וכמ"ש אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם טל כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. היינו שנשאתי אתכם מעלה מעלה עד ואביא אתכם אלי בהיכל המלך עי"כ אח"כ וירד ה' על הר סיני הוא כנ"ל. אמנם הנה בחי' העלי' הנכונה להורדת השפע וקדושה למטה הוא ע"י המצות מעשיות כמ"ש דבקתי בעדותיך ה' ע"י עליית המצות דבקתי אני עמהם לעלות גם אני ולכך נא אל תבישני ואוכל נא להמשיך על ידיהם שפע טוב לעולם ולכך במצרים שהי' צריך הורדת השפע הקדושה בתוך מצרים ממש כנודע צוה להם הקב"ה מצות מעשיות כמו הפסח והמילה וכיוצא ועי"כ ועברתי בארמ"צ אני ולא מלאך כו'. אבל ע"י תלמוד תורה הנה הוא רק בחי' עלי' במחשבה ישראל עלה במחשבה. וז"ש באברהם אע"ה כאשר אמר אדני אל נא תעבור מעל עבדך דהיינו שיהי' השראת השכינה אתו בעולם העשי' הזה. הנה ע"ז נאמר לו ע"י המלאכים כן תעשה כאשר דברת. ר"ל ע"ז צריך אתה לעשות המצות בפועל מעשי ממש כאשר דברת. ובכן ע"י המילה בפועל וירא אליו ה'. אבל בשאר מקומות כתיב ואברהם עודנו עומד לפני ה'. ויגש אברהם ויאמר שהוא הי' צריך להתקרב א"ע לעלות במחשבה אל ה' וכן מצינו בכ"מ בכתוב עד"ז. והנה כן בהקדושה כתר יתנו לך למעלה למעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה אח"כ ממקומו הוא יפן ברחמים ויחון עם המיחדים שמו פי' הנה יחון וישכון עם ישראל למטה להיותם מיחדים שמו הנה כביכול יורד עי"כ קדושתו משמי מרום לשכון עם ישראל בעוה"ז ע"י היחודים ומעש"ט ומס"נ של שמע ישראל וז"פ המיחדים שמו ערב ובקר כו' שמע ישראל כו'. והנה זהו האמור כאן ויקח כל העדה ויקרבו ויעמדו לפני ה'. פי' ויקרבו א"ע כקרבן במס"נ לפני ה' ע"כ אמר להם משה אח"כ זה הדבר אשר צוה ה' תעשו שצריכים אתם לעשות זה הדבר במעשה ובפועל ממש אז וירא אליכם כבוד ה' תרד השכינה למטה כמ"ש וז"ש אח"כ וירא כלהעם וירונו ויפלו על פניהם הוא בסוד נפילת אפיים כמ"ש:

ויקחו את אשר צוה משה כו' ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'. הנ"ל דהנה סדר העבודה הוא תחלה לעלות מעלה מעלה כמו שסדרו אנשי כנה"ג בסדר התפלה תחלה להתקן ולעלות בעשי' ואח"כ ביצירה ואח"כ בבריאה אצילות כו' כידוע להעובדים ובאים בשערי העולמות בתפלתם עד תפלת י"ח. אח"כ יורד השפע בשים שלום ואח"כ נפילת אפיים וכו'. היינו שבתחלה צריך להתקן ולעלות דרך כל העולמות מעלה מעלה ולעמוד לפני ה' בהיכל המלך ואח"כ שוב מוריד משם השפעות טובות מטה מטה כנ"ל. וכמ"ש אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם טל כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. היינו שנשאתי אתכם מעלה מעלה עד ואביא אתכם אלי בהיכל המלך עי"כ אח"כ וירד ה' על הר סיני הוא כנ"ל. אמנם הנה בחי' העלי' הנכונה להורדת השפע וקדושה למטה הוא ע"י המצות מעשיות כמ"ש דבקתי בעדותיך ה' ע"י עליית המצות דבקתי אני עמהם לעלות גם אני ולכך נא אל תבישני ואוכל נא להמשיך על ידיהם שפע טוב לעולם ולכך במצרים שהי' צריך הורדת השפע הקדושה בתוך מצרים ממש כנודע צוה להם הקב"ה מצות מעשיות כמו הפסח והמילה וכיוצא ועי"כ ועברתי בארמ"צ אני ולא מלאך כו'. אבל ע"י תלמוד תורה הנה הוא רק בחי' עלי' במחשבה ישראל עלה במחשבה. וז"ש באברהם אע"ה כאשר אמר אדני אל נא תעבור מעל עבדך דהיינו שיהי' השראת השכינה אתו בעולם העשי' הזה. הנה ע"ז נאמר לו ע"י המלאכים כן תעשה כאשר דברת. ר"ל ע"ז צריך אתה לעשות המצות בפועל מעשי ממש כאשר דברת. ובכן ע"י המילה בפועל וירא אליו ה'. אבל בשאר מקומות כתיב ואברהם עודנו עומד לפני ה'. ויגש אברהם ויאמר שהוא הי' צריך להתקרב א"ע לעלות במחשבה אל ה' וכן מצינו בכ"מ בכתוב עד"ז. והנה כן בהקדושה כתר יתנו לך למעלה למעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה אח"כ ממקומו הוא יפן ברחמים ויחון עם המיחדים שמו פי' הנה יחון וישכון עם ישראל למטה להיותם מיחדים שמו הנה כביכול יורד עי"כ קדושתו משמי מרום לשכון עם ישראל בעוה"ז ע"י היחודים ומעש"ט ומס"נ של שמע ישראל וז"פ המיחדים שמו ערב ובקר כו' שמע ישראל כו'. והנה זהו האמור כאן ויקח כל העדה ויקרבו ויעמדו לפני ה'. פי' ויקרבו א"ע כקרבן במס"נ לפני ה' ע"כ אמר להם משה אח"כ זה הדבר אשר צוה ה' תעשו שצריכים אתם לעשות זה הדבר במעשה ובפועל ממש אז וירא אליכם כבוד ה' תרד השכינה למטה כמ"ש וז"ש אח"כ וירא כלהעם וירונו ויפלו על פניהם הוא בסוד נפילת אפיים כמ"ש:

ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד וכו' י"ל למה הוצרך לומר אל פני אהל מועד דודאי הוא שהביאום שם גם מ"ש ויעמדו מה ענין העמידה הזאת ומה בא הכתוב ללמדנו בזה גם למה הוצרך לומר להם זה הדבר וכו' דודאי הם הביאו כדי לעשות אשר צוה ה' והוא כבר צוה אותם בכל זה מקודם וא"ל כי היום ה' נראה אליכם ונ"ל בס"ד דאיתא במדרש ויקרא פ"ג אית אתתא חכימה למשאל אתיא לבי מגירתא תרעא פתיחא מדפק ליה דאפילו תראה השער פתוח לא תכנס פתאום מעצמה אלא דופקת על הפתח ושואלת רשות שתכנס ואומרים לה בפנים צהובות שתכנס וכו' ע"ש וכן כאן התנהגו ישראל בכך אע"פ שכבר א"ל מרע"ה שיביאו היום כו"כ קרבנות אל אהל מועד לפנים וה' נראה אליהם עכ"ז הם לא הכניסו הקרבנות ההם אל תוך אהל מועד אלא הביאום אל פני אהל מועד ר"ל אל ברחוב שלפני אהל מועד ולא עוד אלא ויעמדו לפני ה' אין עמידה אלא תפילה שנאמר ויעמוד פנחס ויתפלל וכן כאן עמדו בתפילה לפני ה' שיתן להם רשות להכנס לאהל מועד עם הקרבנות שהביאו וכמו דעבדא אתתא דחכימה למשאל ואז שלח השי"ת את משה בחירו לתת להם רשות ולכך א"ל משה זה הדבר אשר צוה ה' על ההקרבה תעשו בפנים ולמה תעמדו בחוץ כי ירא אליכם כבוד ה' שתעשו ותצליחו וכמו שאמרו במדרש על תשובת בעלת הבית שמשיבה לאתתא דחכימא למשאל: