אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'. יובן בס"ד ע"ד שכתב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל ע"פ ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וז"ל לבל יצא עתק מפי איש לומר הלא מה בצע במשפטים אשר בין איש ובין רעהו אם לא לשים שלום בין איש ובין אחיו ובין גרו כי ע"י ההיישרה ההיא ישקוט מדון והיה זה שלום ומדבי דינא שקלי ליה גלימא ליזמר וליזיל באורח' וא"כ איפה אם המצא תמצא דת נימוסית והיישרת משפטים בדיני ממונות מסודרים ע"פ שכל האדם חכם לבב אשר גם בהם יתווך השלום בין איש לרעהו ואיש על מקומו יבא בשלום גם שלא מתורת ה' המה למה ימנעני הוא יתברך מהם אחרי כי הנפקותא אחת היא והיה זה שלום גם הוא והנה האומר כדבר הזה אין לו שחר ונסכים ונאמר אליו אל תעמוד בדבר רע כי הלא לא כדתות ונימוסיות ומשפטים הנימוסיים המסודרים ע"פ חכמת האדם הוא דת משה וישראל חלילה כי הלא בדת הנימוסית אין בתוכיותה אלא מה שבנגלה כי היא משוללת קדושה ולכן לא תקדש נפש המלאה לה מקיומה ולימודה כאשר תקדש בתור' ה' ומשפטיו הקדושים כי הדבקים בה דבקים בה' ית' כי הלא כל התודה כולה שמותיו של הקב"ה וכל מצוה ומצוה וכל דין ודין שרשו פתוח אל מים העליונים וכל המקיים מצוה אחת ומשפט אחד מניע ומאיר שורש העליון הדבק בו ית' וקונה לו פרקליט אחד ומלאך וכו' ע"ש בד"ק באורך:
בן איש חי
זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' נ"ל בס"ד יש טפשים אומרים כיון שהקב"ה לבא בעי דמחשבה טובה מצרפה למעשה אין צריך לטרוח לעשות המצות בפועל אלא די בכונת הלב ומה צורך ללבוש ציצית ותפילין ולתקוע בשופר ולישב בסוכה וליטול לולב וכיוצא די לקיים כל אלו המצות בכונת הלב דרחמנא לבא בעי ובאמת דברים אלו דברי שוטים הם דכונת הלב רצויה לפני הקב"ה אם תהיה עם המעשה ולא בהיותה לבדה בלי מעשה משל לאחד שנשא אשה וא"ל בשלי לי תרנגולת שתהיה ממולאה בבשר ואורז חשוב ובשלה לו ואכל ואמר לה טוב התבשיל הזה אך אני לא ערב לי מלוי התרנגולת כ"כ מפני שלא היה בה תבלין שקורין הי"ל ודרצינ"י ותאמר טוב הדבר מחר כן אעשה וזו חשבה בדעתה מאחר שזה אוהב התבלין שהם הי"ל ודרצינ"י אמלא את התרנגולת מאלו התבלין ולא אניח בתוכה בשר ואורז וכן עשתה והביאה לפניו וכשבא לפתוח המלוי של התרנגולת לאכול מצא כל המלוי הוא התבלין לבדם שהם אין ראויים לאכילה כלל כי חדים הם ובקש לאכול בשר התרנגולת לבדו וגם זה נתקלקל מרוב החידוד של תבלין שהיו הרבה ויאמר לאשתו מה עשית ותאמר ראיתי כי ערבו לך תבלין אלו על כן עשיתי כל המלוי בהם בלבד א"ל שוטה אלו התבלין ערבים עם יהיו מעורבים עם הבשר והאורז אך לבדם אינם מאכל כלל וכן הנמשל כונת הלב רצויה וערבה לפני הקב"ה אם תהיה מעורבת במעשה אבל להיות היא לבדה במקום מעשה אינה רצויה ורק אם האדם א"א לקיים המצוה במעשה דאנוס הוא הנה בדבר זה עשה הקב"ה חסד גדול עם האדם לחשוב לו על כונת הלב כאלו עשה מעשה עמה לכך אמרו רז"ל מחשבה טובה מצרפה למעשה שיחשוב לו כאלו עשה מעשה ונתערבה מחשבה זו עמה:
חתם סופר
זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' וכבר אמר כי היום ה' נראה אליכם גם יל"ד מאי תעשו והלא ישראל לא עשו דבר רק אהרן אך אחז"ל מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל וכי כל הקהל שוחטים אלא ששלוחו של אדם כמותו וה"נ הם יעמדו ויכוונו שאהרן עושה בשליחותם לא כשלוחא דרחמנא לחוד אלא גם בשליחותם כמסקנת תוס' פ"ק דקידושין דכהני שלוחא דידן נמי נינהו ובכונה הזאת תעשו אותם אתם כי שלוחכם כמותכם ואז וירא אליכם לכולכם כבוד ה' כי כולכם הקרבתם והנה בקרח כתיב ותקהל עליהם כל העדה וכ' רמב"ן כי קרח טען מה שירדה אש מן השמים בעבודת אהרן היינו משום שהציבור עשו אותו שליח יעמדו נא כל העדה עלי אז גם אותי יענני ה' באש ע"כ ותקהל עליהם כל העדה ע"ש והיינו ממש כנ"ל אלא שלפי"ז כשם שבקרבנותיו של אהרן הוה כאלו כולם בעצמם עשו המצוה ה"נ קרח הוה שלוחם כמותם וכולם הקטירו ורצה הקב"ה לכלות אותם כרגע אלא הא קי"ל למצוה יש שליח אבל אין שליח לדבר עבירה והטעם לפי שדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין והיינו מה שטען מרע"ה אל אלקי הרוחות לכל בשר כי אלקי עולם ה' והוא הרב ואליו ראוי לשמוע וא"כ האיש א' יחטא ועל כל העדה תקצוף בתמי':