פירוש על יהושע 22:22

אֵל אֱלֹהִים ה' אֵל כָּל הָאֱלֹהִים הוּא ה' הַיּוֹדֵעַ כִּי לֹא בְּמֶרֶד וְגוֹמֵר, וּכְשֶׁכָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹהִים, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

אל אלהים ה׳. רצה לומר ה׳ שהוא אל על כל אלהים, והם המלאכים הקרואים אלהים, וכפלו דבריהם לחזק מאמרם:

אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע. פסיקתא טובא איכא הכא ודכותייהו טובא בהדיא כמ"ש בחזמור פ"ט וחד טעמא לכולהו וכן בירושלמי פרה הרוה שלשתן שם אחד הן באיניש דאמר בסילייוס קיסר אגוסטיס ובבראשית רבה פ"א גרסינן שלשתן שם אלהים הן וכו' ובזוהר פרשת אחרי מות דף ס"ה אל דא נהירו דחכמתא ואקרי חסד אלהים דא גבורה יהוא דא שלימו דכלא רחמי ועל דא דבר ויקרא ארץ וגו' עוד בזוהר ג' שמות אלו שלשתן יחד הם אחד והוא חותמו של הקדוש ברוך הוא והם נקראים אמת. וכן במדרש שוחר טוב מזמור נ' אל אלקים י"י אל אלקים י"י הוא ידע מה ראו בני גד ובני ראובן להזכיר שמות הללו שני פעמים אל אלקים י"י שבהם ברא את העולם שנאמר אל אלקים י"י דבר ויקרא ארץ. אל אלקים י"י שבהם נתנה תורה לישראל. כי אנכי י"י אלקיך אל קנא כנגד שלש מדות שבהם נברא בחכמה בתבונה ובדעת שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה. בדעתו תהומות נבקעו ע"כ. ותמה אני על שני גדולי הדור רש"י ורד"ק שהם עושים השכינה חול ח"ו ופירשו אל האלהים ואדני האדנים ועיין שערי אורה סוף ד' ל"ז בשך חמישי וסוף דף מ"א: