פירוש על ירמיהו 9:22

אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו. כמו שביאר בזה כבוד אזמו"ר הגה"ק זללה"ה שהכתוב לא מיירי מדברי עוה"ז, אלא איזהו גבור הכובש את יצרו ואיזהו עשיר השמח בחלקו היינו שישרה נפשו בו, וחכם היינו שמנהיר בלבבו אור תורה. אכן אין לו לאדם להתהלל את עצמו מזה ולקבל מזה לעצמו איזה כח ח"ו, רק כמו שמסיים הכתוב כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו', היינו שהגבור הכובש את יצרו יכיר היטיב שזה הכח להתגבר על כל המניעות נתן לו השי"ת רק לעבודתו ית'. וכן השמח בחלקו יכיר היטיב שזה הכח מנהיר לו השי"ת. וכן החכם באור תורתו יכיר היטיב, שאין זאת מצדו כלל רק שהש"י חנן לו בכל פעם לעבודתו ית'.
(תפארת יוסף חגיגה ח' ד"ה תנו)

אל יתהלל חכם. אל תתהללו לומר חכמים אנחנו הנה בדברי מאסתם וחכמת מה לכם אם השכלתם וידעתם אותי אז תתהללו בחכמתכם:

אל יתהלל חכם. כי לא יוכל להציל נפשו בחכמתו והגבור לא יוכל להציל נפשו בגבורתו והעשיר לא יפדה נפשו בעשרו וא״כ אין להם להתהלל באלו כי לא יבוא להם אז תועלת מאלה: