Chasidut על ירמיהו 9:22

אמנם יפורש עפ"ד האלשיך (ירמיה ט, כב) אל יתהלל החכם בחכמתו כו', ויש לדקדק בחכמתו בגבורתו בעשרו מיותר. ותו מאי כי באלה חפצתי וכי בחכמה כו' אינו חפץ, והרי מצינו (שבת צ"ב.) אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר. ופירש האלשיך ז"ל דקודם יצירה מכריזין חכם או טפש כו' ואלו צדיק ורשע לא קאמר כדי שיהיה זה נשאר לבחירתו, לזה אמר כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו של ה' וכן בגבורתו ובעשרו כי אם ביראה יתהלל, והטעם כי באלה הנזכרים חכמה גבורה עושר חפצתי קודם יצירתך, ואני הנותן לך כל אלה אינו תלוי בבחירתך.

ערי ציון
החודש הזה לכם ראש כו' (שמות יב ב), כבר דקדקתי על תיבת ראש שאינו מובן לפי פשוטו, וגם צריך להבין מלת לכם משמעות שהוא שייך לנו, ונ"ל עפימ"ש (ירמיה ט כב) אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כו', דהנה צרכי בני אדם הם בב' אופנים צורך הגוף וצורך הנשמה, וכל אחד נחלק לב' דהיינו צורך הגוף היא לענין בריאות וכח, וגם לענין פרנסה, וכמו כן בצרכי הנשמה יש ב' ענינים דהיינו תורה וחכמה כמו שמתפללין והערב נא כו' והאר עינינו בתורתך כו' והשנית לענין יראת שמים כמ"ש ויחד לבבינו לאהבה וליראה כו', ונגד זה תקנו לנו ד' פרשיות ב' קודם פורים וב' קודם חג הפסח כמ"ש בדרושים.

וְזֶה בְּחִינַת סְפִירָה וְלַ"ג בָּעֹמֶר, כִּי בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה אָנוּ צְרִיכִין לָצֵאת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לָצֵאת מִטֻּמְאַת וְזֻהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁהָיִינוּ שָׁם בַּגָּלוּת. וְעִקַּר הַגָּלוּת הוּא מַה שֶּׁהַטּוֹב שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְֹרָאֵל כָּבוּשׁ בַּגָּלוּת אֶצְלָם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר תֹּקֶף מְרִירוּת כָּל הַגָּלֻיּוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַתַּאֲווֹת בִּבְחִינַת וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵֹיהֶם. וּבְכָל יְמֵי הַסְּפִירָה אָנוּ צְרִיכִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִטֻּמְאָתָם וְזֻהֲמָתָם שֶׁל הָעַכּוּ"ם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם "גָּלוּת מִצְרַיִם", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ וְהוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, (בְּסִימָן ד). וְעִקַּר הַטָּהֳרָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְהַשְׁמִיעַ לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ הַנַּ"ל אֶת מַעֲלָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמַע בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אֶת הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק וְכוּ' עַל-יְדֵי הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁנַּעֲשֶֹה עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת עֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁמַּתִּיר אֲכִילַת הַלֶּחֶם שֶׁהוּא עִקַּר הָאֲכִילָה, כִּי שְֹעוֹרִים הֵם בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁשָּׁרְשׁוֹ חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת, מַנְצְפַּ"ךְ וְכוּ' (כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים). הַיְנוּ עַל-יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַדִּבּוּר, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מְטַהֲרִין וּמְזַכְּכִין הָאֲוִיר שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמַע הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק לַמֶּרְחַקִּים. כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶת הַדִּבּוּר וְיִזְכֹּר מַעֲלָתוֹ וִיטַהֵר עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַגָּלוּת וְיָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַתְּנוּפָה שֶׁל הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים, כִּי הַתְּנוּפָה הִיא בָּאֲוִיר שֶׁמּוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד וּמְרַחֵף עִם הָעֹמֶר בְּתוֹךְ הָאֲוִיר לְכָל הַצְּדָדִים. וּבְכֹחַ זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוֹלֵךְ הַדִּבּוּר וְנִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַדִּבּוּר, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הֵם בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי כֻּלָּם בָּאִים בְּנִדְבַת לֵב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא רוּחַ נְדִיבָה. וְגַם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ כֻּלּוֹ נִבְנָה מִנְּדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁל יִשְֹרָאֵל. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִמְשַׁךְ בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, "סֻכַּת שָׁלֵם". וְכֵן יְרוּשָׁלַיִם עַל שֵׁם "יִרְאָה שָׁלֵם", כִּי שָׁם בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה וְרֵעוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ. וְעַל-כֵּן אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל מַחְכִּים, כִּי בְּכָל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעוֹמְדִים שָׁם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ. וְעַל-כֵּן זֶה הָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ הוּא מַחְכִּים, כִּי בְּוַדַּאי הוּא מַחְכִּים כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס בְּזֶה הָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, כִּי שָׁם שׁוֹמְעִין בְּוַדַּאי כָּל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל-יְדֵי דִּבְרֵיהֶם בְּוַדַּאי נִתְחַכֵּם הָאָדָם בַּחָכְמָה הָאֲמִתִּית לָשׁוּב אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ' כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְֹכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (יִרְמִיָּה ט, כב). וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הֲנָפַת הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים שֶׁהוּא קָרְבָּן מִנְחָה עִם שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁמַּקְרִיבִין אָז, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ וְעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיכִין הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁשָּׁרְשׁוֹ בְּחִינַת עֹמֶר שְֹעוֹרִים כַּנַּ"ל. מַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ וּמְנִיפִין אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הַדִּבּוּר וְיִהְיֶה נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַטּוֹב שֶׁיְּטַהֵר עַצְמוֹ מִזֻּהֲמָתוֹ וְיָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן מְטַהֲרִין עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַגָּלוּת עַל-יְדֵי-זֶה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר, שֶׁתְּנוּפָה הוּא בְּחִינַת, "תְּנוּ פֶּה", תְּנוּ פֶּה דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי הַתְּנוּפָה שֶׁל הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים נוֹתְנִין אֶת הַפֶּה, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ לְתוֹךְ הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַטּוֹב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה מִזֻּהֲמַת גָּלוּת מִצְרַיִם וּשְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת כַּנַּ"ל: