פירוש על ירמיהו לא:2

א. כה אמר ה' מצא חן במדבר וגו'. יש לדקדק מה ענין דור המדבר לכאן. ואפשר במ"ש בזהר הקדוש דגאולת מצרים היתה הכנה לגאולה העתידה ב"ב והרחיב בזה הרב מהר"ש פרימו ז"ל. וז"ש מצא חן במדבר כי המה דור דעה ואומר הנביא בדבר ה' אהבת עולם אהבתיך. אותה האהבה שאהבתיך בצאת ממצרים היתה אהבת עולם על כן משכתיך חסד משוך מדאורייתא חסד גם לגאולה העתידה ומשם היתה הכנה עוד אבנך בית שלישי ב"ב כי הכל נמשך מגאולת מצרים. ואפשר לרמוז באופן אחר והכי פירושו עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל. כבר ידוע דגאולת מצרים היתה תכף אחר רד"ו שנה והטעם שאם היו שוהים עוד רגע היו נכנסים בש"ט ן'. ולא היה תקומה. לכן הקרים שאותו הרגע יהיו ישראל ברשות הגבוה וז"ש מצא חן במדבר עם שרידי שנפלטו ברדו שנה כמנין חר"ב. והטעם הלוך להרגיעו אותו הרגע אחר רד"ו ישראל שהיו ישראל ולא יכנסו בן' ש"ט. ואמר הנביא במאמר ה' אהבת עולם אהבתיך הענין במ"ש מז"ה חס"ל ז"ל כי באהבתו ובחמלתו כל שנה ושנה שלשים יום קודם הפסח הקב"ה מוציא נפשות ישראל מבין הקליפות לאט לאט בכל לילה חלק א' עד שבליל פסח יהיו כל נפשות ישראל חוץ ממקום הקליפות ע"ש באורך וז"ש מלבד שבו בפרק הוצאתים מהקליפות שבגמר רד"ו שנה שהיו מוטמעים במ"ט ש"ט. וברגע אח"כ התחלתי להוציאם בעבור שאמרו לקבל התורה ובאמירה זו לבד וזה רמז מצא חן במדב"ר כלומר באמירה ולכן נקט במדבר לרמוז באמירה שאמרו לקבל התורה ושקבלוה במדבר. ולכך הוצאתים מהקליפות שמענה ואתה דע לך כי אהבת עולם אהבתיך אהבה זו קדשה לשעתה וקדשה לעתיד על כן שבו בפרק היה כך משכתיך חסד תמיד שבכל שנה אני מוציא נפשות ישראל מהקליפות ל' יום קודם לפסח לאט לאט עד שבליל פסח יהיו בקדושה וזו הכנה לגאולה העתידה עוד אבנך ונבנית.

מצא חן. בעיני דור המדבר:

עם שרידי חרב. עם ישראל הנשארים מחרב מצרים המתנכלים אותם להמיתם העם ההוא מצא חן בעיני בעת שהלכו אחרי במדבר ארץ לא זרועה: