פירוש על משלי 1:9

כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך. זה רומז שיש הבדל גדול בין תלמיד חכם המתעדן עצמו בתענוגים ובין עם הארץ, כי זה שהת"ח עושה יש על זה חן ותפארת כי עושה הכל בישוב הדעת לפי שעושה הכל לכבוד שמים, כדאיתא בגמ' (ביצה ט"ז.) על הלל שכל מעשיו היה לשם שמים, אבל זה שעם הארץ עושה, מזה ניכר שהוא זולל וסובא, וזה הוא וענקים לגרגרתיך, היינו האכילה ושתיה שנכנסים לצואר יש עליהם חן ותפארת כמו ענקים שהוא תכשיט וניכר לכל רואה שהוא לכבוד שמים.

לוית חן. חבור של חן הם לראשך כלומר התורה והמוסר יהיו לראשך לוית חן וכענקים של עדי זהב יהיו:

כי לוית חן. ואמר אחר זה משבח אלו המוסרים הנה הם לראשך כמו חיבור והוא הקשוט היפה אשר כשיתחבר לראש האדם ישא חן בעיני רואיו והם לצואר כמו ענקים הם התכשיטים אשר מדרכם שיושמו בצואר כמן באחד ענק מצוארוניך וממה שזכר הראש והגרגרת להעיר שזה המוסר הוא הישרה אל היופי בראש אשר בו הרבה מהכחות המשיגות המישירות אל ההשגות השכליות ואל היופי בגרגרות שהם כלי הדבור להוציא מהם דברי חכמה בלמידה ולמוד ולפי שיצר לב האדם רע מנעוריו והוא מוכן מפני זה אל הדרכים הרעים אשר יפתוהו אליהם האנשים החטאים הזהיר זה החכם ואמר בני אם יפתוך חטאים להתחבר עמהם ולהתנהג בדרכיהם אל תאבה ולא תשמע אליהם: