פירוש על משלי 10:13

בשפתי נבון תמצא חכמה. כשאדם מוכיח לנבון משיב לו חטאתי כגון דוד שאמר לנתן חטאתי (שמואל ב י״ב:י״ג):

בשפתי נבון. הנה הנבון תמצא חכמה בשפתיו והוא הטוב הנפלא מכל הטובות כמו שקדם ואמנם מי שהוא חסר לב לא די לו שהוא נעדר זה הטוב אבל ידבק בו הרע והמכות לגופו תמיד כי יזיקוהו ויכוהו האנשים מפני מום פעולותיו ומאמריו הנפסדים בסבת חסרון דעתו:

הנה שלש מדות בדעות יש שישאלו ממנו דבר חכמה וברוח מבינתו לא יאחר לדעת מה להשיב רק כאלו תשובתו ערוכה בפיו ובשפתיו כי עוד הם מדברים והוא יענה חכמה ודעת וההיקש בזה אם איש חסר לב ידבר דבר מתייחס אל חסרונו תהיה לאיש ההוא תשובה מוכנת בשפתיו שיכנו בה הכה ופצוע שימר לחסר לב ממות ולא ישוב לכסלת מאמרו עוד והנה לאיש הזה יקרא נבון באמת ויש שלא תזדמן לו תשובה רק אחר זמן ועיון ויאמר לאמר הלא מה טוב היה אלו עמתי כך וכך אשר עניתי כעת וזה חכם יקרא כי לא ענה טרם התישב בדבר פן יענה אולת ויש אויל כי אף אחרי עיונו לא ימצא בו כי אם אולת ועל אולתו לפעמים יכוהו על הלחי ומי יתן והיה מאריך מלענות מיד כי היה מרחיק מחתתו רק ברית כרותה לפיו לענות מיד ונמצא מקרב מחתתו על רוע תשובתו וכנגד ג' בנים אלה דבר שלמה על הא' אמר בשפתי נבון תמצא חכמה כאלו מאליהם שפתותיו דובבות חכמה וכן שבט לגו כסילים שיכהו בתשובתו כאש צרבת כלומר ולכן אינני צריך למנוע אותו מלמהר לענות: