פירוש על משלי 10:31

פי צדיק ינוב חכמה. ידבר לשון ניב שפתים (ישעיה נ"ז):

פי צדיק. פי האיש הצדיק בדעותיו ידבר חכמה שהיא דבר קיים ונצחי ולא יפס' עמה הדבור כי האמת מעיד לעצמו מסכים מכל צד ולשון איש תהפוכות והוא הטועה ואומר כזב בהתחלות הנה תפסק לשונו אם לא יסכים לדבריו מה שנמצא מזה אחר ההתחלות:

הנה יקרה לצדיק כי ישמיע ויפרסם אמרי צדקות וחסידות למען ילמדו רבים וכן יעשו והיא חכמה באמת כי הן יראת ה' היא חכמה ויזדמן לפעמים נגד פניו איש רע בעל לשון שיהפוך כל מאמריו וימתיק בפיהו רעה באמור הנה אמרי הצדיק הלז אמרי תומת לב להולכים בתורת ה' לתומם והם הנעדרים המתחסדים וטוב לשמוע חדודי סברות זרות אשר לא כתורת ה' ותהי להם לחכמה או להעמיד בהתנכלות עסקי העולם להעשיר והיא חכמה ולא להתנהג בחסידות לתומם כמשפט סרוחי שולי מעילים על הארץ מתחת וזה יקרא לשון תהפוכות שמהפכת חכמת הצדיק כמדובר. והנה לשון תהפוכות הלזה ישחית דברי הצדיק הנעימים ולא ירע לעצמו לבדו רק את כל אשר לפניו כי ממנו יקחו וכן יעשו ועל כן היה אפשר ישמור הצדיק לפיו מחסום מלנוב חכמה פן בתוך השומעים יקום את רע בלשון תהפוכותיו ויאבד טובה הרבה מהשומעים כי יטה אותם מאמרי הצדיק אל התהפכותו על כן אמר שלמה בחכמתו כמיעץ אל האיש הצדיק בל ימנע מלנוב חכמתו לזכות את הרבים וזהו פי צדיק ינוב חכמה ואל ימנע ולשון תהפוכות המהפך הדבר תכרת כי עונו ישא: