פירוש על משלי 10:32

שפתי צדיק ידעון רצון. היינו ע"ד שאמרו חז"ל (ראש השנה ו'.) כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, פי' ע"י דבורו מכניס הרצון ג"כ בלבו. וזהו שפתי צדיק פי' מה שמדבר משפה ולחוץ בעבור שלבו עדיין אינו מבורר, לזה מועיל לו לברר את לבו לרצון בלב שלם, למשל כשצומח כעס בלבו על חבירו והוא יודע ומכיר זה לחסרון אז עצתו קודם לדבר טוב עם חבירו ואף שאין זה בלב שלם רק עי"ז פועל בעצמו מעט מעט עד שמכניס בלבו אהבה במקום שנאה. וזהו ידעון רצון לשון ידע פי' סדר, שע"י דבורו מסדר הרצון עד שמכניס וקובע כן בלב שלם, כמ"ש (תהלים ק"ד,י"ח) שמש ידע מבואו, פי' שיש לה סדר וקביעת בהליכתה מה שאין כן בלבנה פעמים בא בארוכה וכו' כדאיתא בר"ה [כ"ה.] ע"ש.

שפתי צדיק ידעון רצון. יודעים לרצות ולפייס את בוראם ויודעים לרצות את הבריות ולהטיל שלום ביניהם:

שפתי צדיק ידעון. להשיג רצון מהאנשי' כי דבריה' נאותים וערבים להם ואמנם פי הרשעי' הוא בהפך כי הוא לא ישיג רצון אך תהפוכות וכעס כי דבריו הם קשי' ורעי' או ירצה בזה כי שפתי צדיק בדעות ידעון להשיג מה שהיה הרצון בנמצאו' הטבעיות אשר יחקר בהם בחקרם בסבותיהם למה היו בזה האופן ואולם פי הרשעים בדעו' אשר יטעו בהתחלות לא ידעון הרצון בדברים אבל יאמרו תהפוכות וכזבים: