פירוש על משלי 11:25

4164 / (משלי יא,כה) / ברכה
פוישו"ן / foison / שפע

נפש ברכה. שהוא ותרן בממונו וכל לשון ברכה פישון בלעז:

ואל יעלה על רוחך שמה שנוסף עוד בעולם הזה למפזר הוא שכרו או לפחות לחומרו כי דע לך כי העיקר הוא לעולם הבא כי נפש ברכה היא המקבלת ברכה בעולם הזה גם תדושן בעולם הבא וכמאמרם ז"ל מס' בתרא הנותן צדקה זוכה ורואה פני שכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך וגם החומר יזכה לכך בגוף ונפש ולעתיד לבא וזהו ומרוה הוא החומר הנותן ומרוה בידו החומרית גם הוא יורה בהיותו לפני השכינה יורה בידו לומר זה אלי והוא ענין גודע מרז"ל לעתיד לבא יהיה הקב"ה ראש חולה לצדיקים ויהיו מראים באצבע ואומרים זה אלי ואמר כי יד נותנת ומרוה את העני תזכה להראות באצבעה לשכינה וזהו גם הוא יורה כחכמים ואמר יורא באל"ף לרמוז אל היות ההוראה אל יחידו של עולם שיורה בו כמדובר: