פירוש על משלי 11:28

בוטח בעשרו. מי שיבטח בעשרו ולזה יחשב להתגדל ולהתנשא על האנשים הוא יפול כי אין ראוי לבטוח כי אם בש''י וכמו העלה שיצא תחתיו הפרח כן יפרחו הצדיקים לעשות פרים אשר יבטחו בו מהש''י:

אמר אם המונע בר הרזכר ולא ישביר לעם הוא בוטח בעשרו שלא תבא עליו צרה מאשר יקבוהו לאום כמקרה השליש בימי אלישע הנביא יקרהו שצדיקים ישבעו והוא לא יראנו וזהו הוא יפול בעצמו ולא עשרו ורוב דגנו או יורשיו אשר לא חטאו ולא תדבק קללת הלאום אל בניו כי יכין רשע וצדיק ילבש ולכן אין עשרו נופל כי זכות בניו שלא חטאו שומרו וזהו וכעלה שהוא שומר לפרי כך בניו הטובים יהיו כשומרים לממון אביהם וזהו וכעלה צדיקים יפרחו בו בנפלו כי יכין רשע וצדיק ילבש. או יאמר כי זה דרכו יתברך כי את הבוטח בעשרו כמדומה לו שלא ימוט לעולם ובלתי מחשיב את עשירי כשרון ודלי ממון כי יאבד כל עושר שלו ויביאהו לידי צדיקים אשר בזה כי יברכם ה' ויהיו עליו סחרה וזהו בוטח בעשרו הוא יפול בעוני וכעלה אשר הוא שומר לפרי ומחסה ומסתור ליושבים בצלם כן יפרחו צדיקים להסתר הנז' אשר בטח בעשרו בצל הפרחתם כיתר עניי עם:

בוטח בעשרו - ולא בשם, לא יועילנו כי הוא יפול ביד מבקשי נפשו, והצדיקים שיבטחו בשם ולא בעשרם - יפרחו ויציצו כעלה.