פירוש על משלי 12:15

דרך אויל ישר בעיניו. ולזה לא ישאל עצה ויתבלבלו מפני זה עניניו אף החכם אף על פי שהיה ראוי לו לסמוך על דעתו הנה הוא שומע לעצה:

הנה מהראוי יאמר ושומע עצה אמנם שתי מדות בדעות בני אדם יש בלתי רואה חובה לסברתו כי ישרה תמיד בעיניו לכל דבר ויש כי גם שכל דרכו ישר בעיניו לא ימיש משמוע דעת זולתו אולי יישר בעיניו ויברור אי זה יכשר אמר כי אשר דרכו ישר בעיניו אויל יקרא כי דרך אויל ישר בעיניו ואם אשר דרכו ישר בעיניו לא ימיש משמוע דעת זולתו גם שלא יעשה לקחת עצה מהזולת ולסמוך עליו רק להתיעץ מתוך ב' הדעות הנה ישתנה שם אויל מעליו וחכם יקרא וזהו ושומע לעצה כלומר אין צריך לומר אם שומע עצה ששומע לעשות כ"א גם השימע להתיעץ כאמרו לעצה יקרא חכם רואה את הנולד פן יעשה מה שיתחרט:

דרך - האויל לחשוב דרכו ישרה ואינו מאמין למוכיח, ומי שישמע לעצת אחרים - חכם.