פירוש על משלי 12:14

מפרי פי איש. משכר פיהם של עוסקי תורה אוכלים טוב בעולם הזה והקרן קיימת להם לעו"ה:

מפרי פי איש ישבע טוב. מפרי דברי איש ישבע טוב כ''ש שעל המעשים יושב לאדם גמול לפי מה שראוי וזה אמר לראיה כי על כל המעשה יש גמול וזה כי אם פרי פיו לא יקופח במה שעש' אותו מהמעשים אם טוב ואם רע כ''ש על המעש':

ומה גם שעתה נלמוד שמפרי פי איש הוא פרי שכר קריאה בתורה ישבע טוב בעולם הזה כי מרובה מדה טובה כו' וזה מפרי ולא כל הפרי כי עוד ישאר פרי לעולם הבא ולא עוד כי אם מקריאתו של זה ישמע השומע וילמד לקיים מה שהאיש הלזה קורא בתורה ויעשנו כי גם זה פרי פי איש גם זה שמור לו וזהו וגמול ידי אדם השומע שיעשה במעשה ובפועל ישיב לו לצדיק כי לעומת מה שפשע שפתים מוקש רע להשיב לו גמולו נלמוד גם להפכו וזה אמר ידי אדם ולא אמר וגמול ידיו אם חוזר אל האיש הנז'. או קרוב לזה מפרי כו' כי אם היה מלמד ראובן לשמעון או עוסק בתורה לעצמו וישמע לוי ועשה מה ששמע אשר מעשה לוי הוא פרי פי ראובן אמר כי מפרי פיו ישבע טוב ראובן הלז ולא יחסרו מזכות לוי להשביע לראובן כי אם גם וגמול ידי אדם ישיב לו וגם זה יוצא מאמרו בפשע שפתים כו' כי אחר שבפשע שפתים שלא במתכוין יצאו ב' תועלות גם מפרי פי איש שלא במתכוין ישבע טוב וכו' וזה נכון מהקודם וגם שאל מקום אחד הכל הולך: